אוניברסיטת בן גוריון מבוא לכלכלה א' פתרונות התרגילים וסיכומי התרגולים תשע"ד מתרגל: נאור שימול

Transcript

1 אוניברסיטת בן גוריון מבוא לכלכלה א' פתרונות התרגילים וסיכומי התרגולים תשע"ד מתרגל: נאור שימול

2 - תרגיל 1 עקומת תמורה והוצאות אלטרנטיביות שאלה 1 להלן נתונים על מספר נקודות הנמצאות על עקומת התמורה של מסעדה מסוימת: E D C B A נקודה יצור פיצות לשעה יצור מנות המבורגר לשעה א. ב. ג. ד. ה. ו. התווה את נקודות הייצור האפשריות. מהי העלות האלטרנטיבית הכוללת והממוצעת לייצור פיצות בכל אחת מאפשרויות הייצור הנ"ל? חבר את נקודות הייצור האפשריות בקווים ישרים. מה המשמעות של חיבור הקווים הישרים לגבי העלות האלטרנטיבית השולית? חשב את העלות האלטרנטיבית השולית לייצור פיצות בכל קטע. חשב עבור אותם הקטעים את העלויות האלטרנטיבית השוליות לייצור מנות המבורגר. חווה דעתך על הטענה: ככל שמייצרים יותר ממוצר X )או Y( העלות האלטרנטיבית השולית לייצורו גדלה. שאלה 1 לקבוץ "גבעת סקרנים" 2 חלקות קרקע. על כל אחת מהן אפשר לגדל ירקות או חיטה בכמויות דלהלן )ללא כל צורך בסיוע גורמי ייצור אחרים(: תפוקת חיטה )טון בשנה( תפוקת ירקות )טון בשנה( חלקה A B C D E התווה את גבול אפשרויות הייצור של הקיבוץ והסבר את העיקרון לפיו התווית אותו. את הנקודות חבר באמצעות קוים ישרים )שכן ניתן לחלק שדה כך שבחלקו האחד יגדלו חיטה ובאחר ירקות(. מהי עקומת התמורה של הקיבוץ? 4

3 שאלה 3 משק מייצר משאיות ואוטובוסים בלבד )היחידות המיוצרות אינן בהכרח שלמות(. א. הנח שלרשות המשק עומדות 1522 שעות עבודה. לשם ייצור משאית אחת זקוקים ל- 122 שעות עבודה ולשם ייצור אוטובוס זקוקים ל- 122 שעות עבודה. 1. צייר בדיאגרמה את עקומת התמורה של המשק. 1. האם ניתן לייצר 12 אוטובוסים ו- 3 משאיות? ב. עתה הנח שלרשות המשק עומדות 82 שעות מכונה; לשם ייצור משאית דרושות 2 שעות מכונה ולשם ייצור אוטובוס דרושות 12 שעות מכונה. 1. על גבי אותה מערכת צירים, צייר את עקומת התמורה של המשק שהייתה מתקבלת בהנחה שעבודה אינה דרושה לייצור משאית ואוטובוסים. 1. התווה את עקומת התמורה של משק זה בהנחה שגם עבודה וגם מכונות דרושות כדי לייצר מכוניות. האם ניתן לייצר 12 אוטובוסים ו- 3 משאיות? הסבר. ג. עתה הנח שנוסף לעבודה ומכונות דרוש גם שטח אכסון לייצור. לרשות המשק 122 מ"ר שטח אכסון. לייצור משאית זקוקים ל- 12 מ"ר שטח אכסון ולייצור אוטובוס ל- 12 מ"ר שטח אכסון: 1. התווה את עקומת התמורה של המשק עתה. 1. הגדר מהו בזבוז מבחינה כלכלית 3. האם קיים בזבוז כאשר מייצרים 2 משאיות ו- 4 אוטובוסים? 4: האם קיים בזבוז כאשר מייצרים 4 משאיות ו- 5 אוטובוסים? שאלה 4 בנתוני שאלה 1: א. תנור חדיש מאפשר עתה להגדיל פי שניים את כמות הפיצות ומנות ההמבורגר המיוצרים בכל מצב. בנה את עקומת התמורה החדשה וחשב את העלות האלטרנטיבית השולית לייצור פיצות בכל קטע. ב. כיצד הייתה משתנה תשובתך לסעיף א' אם התנור החדש היה מאפשר גידול פי שניים בייצור מנות ההמבורגר אך לא בפיצות? ג. מהי מסקנתך לגבי הקשר בין השיפורים הטכנולוגים לבין עקומת התמורה ועלויות הייצור האלטרנטיביות? 5

4 שאלות נוספות שאלה 1 משק מייצר שני מוצרים X ו- Y. לרשות המשק 122 מכונות ו- 22 עובדים. להלן נתוני המשק: 1. כל מכונה יכולה לייצר ביום 1 יחידות X או 4 יחידות Y. 1. כל עובד יכול לייצר ביום 5 יחידות X או 5 יחידות Y. 3. המשק נזקק בכל מקרה ל- 422 יחידות של X. א. שרטטו במדויק את עקומת התמורה של המשק. ב. כמה יחידות Y ייוצרו? ג. ד. ה. ו. ז. כמה מכונות יועסקו בייצור של X וכמה בייצור של Y? כמה עובדים יועסקו בייצור של X וכמה בייצור של Y? ענו על סעיפים א' ו-ב' בהנחה שכל יחידת X וכל יחידת Y זקוקות גם לשטח אחסון של 1 מ"ר ליחידה. ברשות המשק 522 מ"ר אחסון בלבד. בנתוני סעיף ה' מוצע למשק לרכוש שטחי אחסון בתמורה לויתור על מכונות. האם יש בסיס כלכלי לעסקה זו? האם תשובתך הייתה שונה אם היה נתון שהמשק לא זקוק כלל ליחידות X, וזקוק רק ליחידותY? שאלה 1 משק מייצר שני מוצרים, תעשיה ושירותים, באמצעות גורם ייצור אחד- עבודה. במשק מועסקים 1,222 עובדים. בשנת 1222 הועסקו 222 עובדים בייצור מוצרי תעשיה, וייצרו 222 יחידות )1 יחידה לעובד במשך השנה(. 222 עובדים הועסקו בייצור שירותים וייצרו 1,222 יחידות )1 יחידות לעובד במשך השנה(. עובד לא יכול לעבור מענף אלא אם כן יעבור הכשרה מקצועית )חד פעמית( של שלושה חודשים שאפשרית רק בשנת ההכשרה אינה דורשת גורמי ייצור אחרים. לאחר שהוכשר העובד, כושר הייצור שלו זהה לזה של אלו העובדים בענף אליו הוכשר. א. אילו לא היה צורך בהכשרה, כיצד היה נראה גבול אפשריות הייצור בשנת 1221 )כלומר, אילו ניתן היה להעביר עובדים מענף לענף בלי מגבלות, וכל העובדים זהים(. ב. התווה את גבול אפשרויות הייצור לשנת 1221 לפי נתוני השאלה )על אותה מערכת צירים(. ג. הנח, לחילופין, כי בשנת 1222 הועסקו רק 122 עובדים בייצור מוצרי תעשיה, )שייצרו 122 יח'(, ו- 822 עובדים בשירותים )שייצרו 1522 יח'(. בהנחה, שדרישות ההכשרה המקצועית הן כמצוין לעיל, התווה שוב את גבול אפשרויות הייצור לשנת 1221 )על אותה מערכת צירים(. 6

5 שאלה 3 משק מייצר מוצרים X ו- Y. חל שיפור טכנולוגי, כך שבכל הרכב תשומות ניתן עתה לייצר ממוצר 12% X יותר מאשר קודם. ידוע, כי המשק המשיך לייצר אותה כמות X כמו שייצר לפני השיפור הטכנולוגי. )הנח עקומת תמורה ליניארית(. א. בהשוואה למצב המוצא, מה קרה לחלוקת גורמי הייצור המשמשים ליצור שני המוצרים? לסך ההוצאה האלטרנטיבית לייצור X? להוצאה האלטרנטיבית הממוצעת והשולית לייצור X? ב: הנח לחילופין שלאחר השיפור הטכנולוגי בוחר המשק להמשיך ולייצר אותה כמות של Y. ענה מחדש על סעיף א'. שאלה 4 לחווה גדולה יש שני שדות שבהם גדלים עצי תפוח. בכל שדה מייצרים 1 מוצרים בבת אחת: תפוחים ודבש. תפוקת התפוחים והדבש תלויה במספר העובדים בכל שדה. כל פועל בשדה הראשון מייצר 3 ק"ג תפוחים ו- 1 ק"ג דבש, וכל פועל בשדה השני מייצר 1 ק"ג תפוחים ו- 1 ק"ג דבש. לרשות החווה 122 פועלים, וכיום התפוקה היא: 122 ק"ג תפוחים ו- 122 ק"ג דבש. חשבו את ההוצאה האלטרנטיבית השולית ביצור תפוחים בנקודת הייצור. שאלה 2 בקיבוץ "מעלה המורד" מייצרים מוצרי תעשיה ומוצרי חקלאות. לייצור 1 מוצר חקלאות נדרשים 1 עובד, 2 מ"ק מים ו- 2 דונם קרקע. ליצור 1 מוצר תעשיה נדרשים 2 עובדים, 4 מ"ק מים ו- 2 דונם קרקע. ו עובדים. מ"ק מים לרשות המשק 222 דונם קרקע, 122 התוו במדויק את עקומת התמורה של המשק. א. הקיבוץ נדרש ליצר בכל מקרה 12 מוצרי חקלאות. ב. 1. כמה מוצרי תעשיה ייוצרו במקרה זה? הראו בגרף ובחישוב.. אילו גורמי ייצור אינם מנוצלים במלואם ומה היקף האבטלה של כל אחד מגורמי הייצור? שאלה 5 למשק מסוים עקומת תמורה קעורה ובמשק מייצרים תותחים וגרביים בלבד. כמות התותחים המיוצרת בשנה היא 1222 והמשק נמצא על עקומת התמורה שלו. חישבו ומצאו שויתור על תותח אחד היה מאפשר יצור של 1222 גרביים נוספות. אם המשק לא ייצר תותחים כלל ניתן יהיה להגדיל את יצור הגרביים ב: א. בדיוק ב 1 מיליון גרביים. ב. ביותר מ- 1 מיליון גרביים. ג. בפחות מ 1 מיליון גרביים. ד. כדי לדעת את כמות הגרביים הנוספת יש לדעת כמה גרביים מייצר המשק. ה. כל התשובות הנ"ל אינן נכונות. 7

6 תרגיל 1 עקומת התמורה הקדמה עקומת התמורה מראה באופן גרפי את אפשרויות היצור היעיל של משק. הנחות המודל: המשק מייצר רק 2 מוצרים כמות ג"י ברגע נתון קבועה הטכנולוגיה ברגע נתון קבועה אי אפשר לייצר אף מוצר ללא שימוש בג"י ייצור יעיל לא ניתן להגדיל ייצור של מוצר אחד מבלי לפגוע בשני. צמיחה כלכלית גידול העקומה עלות אלטרנטיבית כוללת )ע.א.כ.( סך הויתור על מוצר עלות אלטרנטיבית ממוצעת )ע.א.מ.( על כמה מוצרי X. לייצר את Yכדי X. ויתרנו, בממוצע, כדי לייצר יחידת Y עלות אלטרנטיבית שולית )ע.א.ש.( )הנוספת( של המוצר האחר. על כמה מוצרים ויתרנו כדי לייצר את היחידה האחרונה בעקומת התמורה נראה כי התפוקה השולית הולכת ופוחתת, זאת מאחר כי אנו מקצם את ג"י לפי יתרון יחסי, וכן ההבדלים ביעילותם של ג"י.

7 שאלה 1 א. ב. נק' פיצות ע.א. כוללת בייצור פיצות ע.א. ממוצעת בייצור פיצות A 2/9 (21-19)=2 9 B 5/14 (21-16)=5 14 C 11/2 (21-1)=11 2 D 21/24 (21-)=21 24 E ג. העלות האלטרנטיבית בייצור פיצות בכל קטע נתון = שיפוע )משיק( בכל נקודה. בתוך הקטע, העלויות השוליות ליותר פיצות שוות. ד. + ה. קטע AB BC CD DE ע.א. שולית בייצור פיצה (21-19)/(-9)=2/9 (19-16)/(9-14)=3/5 (16-1)/(14-2)=1 (1-)/(2-24)=1/4 ע.א. שולית בייצור המבורגר 9/2 5/3 1 4/1

8 הערה: העלות האלטרנטיבית השולית בייצור פיצה )X( הינה, כאמור, השיפוע של הקטע. כיוון שהקטעים יורדים משמאל לימין, הרי שהשיפוע הינו שלילי. לצורך הנוחות התעלמנו מהסימן השלילי כיוון שאנו עוסקים במשמעות הכלכלית של השיפוע ולא בניתוח מתמטי. העלות האלטרנטיבית השולית בייצור המבורגר )Y( = שיפוע של הקטע. ו. טענה נכונה. ראשית ניתן לראות גרפית שהשיפוע הולך וגדל, משמע, ככל שנייצר יותר X, הע.א. השולית בייצורו תגדל, מחירו יגדל. בנוסף, נראה בהמשך שלג"י ישנם תפוקה שולית הולכת וקטנה, דבר שמעלה את עלויות הייצור של יחידות נוספות. שאלה 2 חלקה ירקות )X( חיטה )Y( ע.א.ש. ב- X A B C 4 D E 16 סה"כ 165

9 נתחיל לבנות את עקומת התמורה מנק' A, בה כל החלקות מייצרות חיטה. נתחיל להעביר חלקות לייצור ירקות החל מהחלקות עם הע.א.ש. בייצור X )ירקות( הנמוכות ביותר וכך בסדר עולה. נשים לב כי חלקה D, לא יודעת לייצר כלל חיטה ולכן אין לה ע.א.ש. בייצור X. נובע כי קטע,AB אינו חלק מעקומת התמורה, שכן ייצור עליו, שימוש בחלק משדה D בלבד לייצור ירקות לא יעיל כלל. שאלה 3 סעיף א' סעיף ב סעיף ג' ג"י עבודה )111( מכונה )1( אכסון )111( מוצרים יח' סה"כ יח' סה"כ יח' סה"כ משאית )X( אוטובוס )Y(

10 א. 1. כאשר יש למשק 111 שעות עבודה, עקומת התמורה שמתקבלת ממגבלה זו הינה העקומה הכחולה. 2. כן, ניתן לייצר 11 אוטובוסים ו- 3 משאיות, נק' G, על העקומה הכחולה. ב. 1. כאשר עבודה אינה נדרשת וישנה רק את מגבלת המכונות, העקומה הירוקה היא עקומת התמורה. 2. כאשר נדרשים גם עבודה וגם מכונות, הרי שעקומת התמורה מורכבת משני המגבלות והיא שילוב של הקו הירוק )קטע )CH ושל הקו הכחול )קטע.)HB כמובן שלא ניתן לייצר 11 אוטובוסים ו- 3 משאיות, נק' G מחוץ לעקומת התמורה. ג. 1. עקומת התמורה החדשה הינה שילוב של שלושת המגבלות ומסומנת בקו השחור )קטע.)CIJB 2. בזבוז כלכלי הינו מצב שבו יכולנו לייצר יותר מאחד המוצרים ללא הפחתת הייצור מהמוצר השני. ההפך מיעיל. 3. כן, כאשר מייצרים 5 משאיות ו- 4 אוטובוסים קיים בזבוז, כיוון שניתן ליצר יותר מהמוצרים ללא הפחתה במוצר השני, אנו לא נמצאים על עקומת התמורה. 4. לא, כאשר מייצרים 4 משאיות ו- אוטובוסים, נק' I, אנו נמצאים על עקומת התמורה. לא ניתן להגדיל את ייצור אחד המוצרים מבלי לפגוע בשני. שאלה 4 א. ב. ג. כמו שאלה 1, הנקודות הינם אותם נקודות ייצור אך מוכפלות ב- 2. העלות האלטרנטיבית השולית לא היתה משתנה כלל. כאשר יש שיפור טכנולוגי רק באחד המוצרים, השיפועים של הקטעים משתנים )וכך גם העלות האלטרנטיבית השולית(. כל שיפוע היה גדל פי 2. שיפור טכנולוגי בייצור מוצר X, מפחית את העלות האלטרנטיבית בייצורו )שיפוע הקטע קטן(.

11 שאלות נוספות שאלה 1 ג"י עובדים )5( מכונות )55( מוצרים סה"כ יח' סה"כ יח' X Y א. עקומת התמורה מסומנת בשחור. ב. ג. ד. ה. כאשר המשק זקוק ל- 411 יח' X, הוא יוכל לייצר 211 יח' Y. נק' E. 51 מכונות מייצרות X, ו- 51 מכונות מייצרות Y. כל העובדים יועסקו בייצור X. )51(. מגבלת אחסון, מסומנת באדום. עקומת התמורה שמתקבלת הינה השילוב של מגבלת האחסון ועקומת התמורה השחורה. קטע.DEC

12 ו. ז. אין בסיס כלכלי לסחר בשטחי אחסון כי בנקודת הייצור, E, אנו מנצלים את כל שטחי האחסון וכל ג"י מועסקים. כן, אם המשק לא היה זקוק כלל ליחידות X, הוא היה מייצר בנק' D, נקודה שבה מגבלת האחסון מגבילה את המשך ייצור הY, ולא כל ג"י מועסקים. היה טעם כלכלי לרכוש מעט שטחי אחסון תמורת מכונות. ובכך היינו יכולים לייצר יותר מ- 11 יח' Y. שאלה 3 א. בהתחלה ייצרנו בנק' A, על עקומת התמורה הכחולה, לפני השיפור הטכנולוגי. ידוע שלאחר השיפור, אנו ממשיכים לייצר אותה כמות של X X(,) 1 מעבר לנק' Bעל עקומת התמורה האדומה )עם היפור הטכנולוגי(. כמובן שכדי לייצר אותה כמות של X, לאחר השיפור הטכנולוגי אנו זקוקים לפחות ג"י, ולכן עברו ג"י מייצור מוצר X לייצור מוצר Y. דבר שהגדיל את ייצור ה- Y.סך ההוצאה האלטרנטיבית לייצור הממוצעת קטנה וההוצאה השולית )שיפוע( לייצור X קטנה גם היא. X ב. כאשר המשק ממשיך לייצר אותה כמות של Y, אנחנו עוברים מנק' המועסקים בייצור קטנה, ההוצאה A לנק' C. סך כ"י Y האלטרנטיבית הכוללת בייצור נשארים ללא שינוי וכך גם ג"י המועסקים בייצור X. ההוצאה X נשארת ללא שינוי, וההוצאה השולית והממוצעת קטנה.

13 שאלה 4 פועלים )55( ג"י שדה א' שדה ב' מוצרים פועל סה"כ פועל סה"כ תפוחים דבש 1 עקומת התמורה נראית כך. מאחר ובכל שדה מייצרים גם תפוחים וגם דבש בו זמנית. יש לשים לב כי הקטעים AB ו-,CD אינם חלק מעומת התמורה, שכן לא ניתן לייצר בהם והם אינם יעילים. נקודת הייצור, הנקודה האדומה, בה מייצרים 151 יח' דבש ו- 211 יח' תפוחים. נמצאת על העקומה. העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוחים בנקודה זו בפרט, ועל גבי כל העקומה בכלל היא השיפוע של הקטע,BC ½.

14 שאלה 5 קרקע )511( ג"י עובדים )111( מים) 211 ( מוצרים יח' סה"כ יח' סה"כ יח' סה"כ תעשייה )X( חקלאות )Y( א. עקומת התמורה, בהתחשב בכל המגבלות, נראית כך, ומסומנת בצבע שחור. ב. 1. קיבוץ נדרש בכל מקרה ל- 21 מוצרי חקלאות. הרי זו נקודה במקרה זה יוכל הקיבוץ לצרוך 1 יח' מוצרי תעשייה. F שעל עקומת התמורה. 2. כיוון שנקודת הייצור נמצאת על מגבלת העובדים )הקו האדום(, אנו יודעים שהעובדים מועסקים במלואם. חישוב פשוט וסכימה יראה שבמים )קו ירוק( קיימת אבטלה של 3 יח' ובקרקע )קו כחול( קיימת אבטלה של 321 יח'.

15 - תרגיל 1 יתרון יחסי ומסחר, צמיחה כלכלית שאלה 1 שר החקלאות: "בשנים האחרונות הצלחנו להכניס שיפורים טכנולוגיים בייצור החקלאי". שר התעשייה: "הנתונים מראים, כי תפוקת החקלאות נשארה קבועה בשנים האחרונות, בעוד שבתעשייה עלתה התפוקה, למרות שלא הקדשנו כל מאמצים לשיפור בשיטת הייצור. כל המאמץ שהושקע על ידי משרד החקלאות להכניס שיפורים טכנולוגיים היה לשווא". הנח שהמשק נמצא תמיד בתעסוקה מלאה, ומייצר רק מוצרי חקלאות ותעשיה. הנח שהעובדות המצוינות על ידי שר התעשייה נכונות. האם צודק שר התעשייה בטענתו? נתח תוך שימוש בעקומות תמורה לפני השיפורים בחקלאות ואחריהם על גבי אותה מערכת צירים. שאלה 1 "קשה להבין מדוע החליטו לטעת מטעים בהר, בשעה שתנובת המטעים לדונם קרקע גדולה הרבה יותר בשפלה מאשר בהר. טוענים, אמנם, שאדמת ההר מתאימה לגידול מטעים בלבד, בעוד שבשפלה ניתן לגדל גם גידולים אחרים, אך עובדה זו אינה יכולה לשמש הצדקה להחלטה האמורה" חווה דעתך על ההחלטה ועל הטיעון. הנח שקרקע היא גורם היצור היחיד הנדרש לגידולים חקלאיים, וקבל את כל העובדות שבציטטה כנכונות. 8 שאלה 3 בארץ רוריטניה שני שבטים. בשבט א' 1,222 פועלים, וכל פועל מסוגל לייצר בשנה 1 טון חיטה או 422 ק"ג בצל. בשבט ב' 4,222 פועלים, וכל פועל מסוגל לייצר בשנה 1 טון חיטה או 122 ק ג בצל. א. אין קשרים בין שני השבטים, ומנהגם לייצר מדי שנה: בשבט א' 1,222 טון חיטה ו- 122 טון בצל; בשבט ב' 1,222 טון חיטה ו- 122 טון בצל. שרטטו את עקומת אפשרויות היצור של כל שבט, וציינו את צירופי הייצור והתצרוכת למעשה. ב. הניחו ששני השבטים החליטו לסחור במחיר של 5 ק"ג חיטה לק"ג בצל. שרטטו את עקומת אפשרויות התצרוכת של כל שבט, את נקודת הצריכה ואת נקודת הייצור, אם ידוע שגם כאשר מתקיים מסחר ממשיך כל שבט לצרוך 122 טון בצל. ג. כנ"ל, אך בהנחה שהמחיר הוא, ק"ג חיטה לק"ג בצל. מי הרוויח ומי הפסיד משינוי יחס החליפין? ד. לאור תשובותיכם, האם כדאי מבחינה כלכלית לכל אחד מן השבטים לקיים יחסי מסחר עם השבט האחר? כיצד מושפעת כדאיות זו מיחסי המחירים בין המוצרים? בין אלו יחסי מחירים יתפתח מסחר? מה מקור התוספת לתפוקה כתוצאה מן המסחר? ה. שני השבטים א' ו- ב' שוכנים, כזכור באותה ארץ- רוריטניה. התוו את עקומת התמורה של רוריטניה. האם ניתן לייצר ברוריטניה 2,222 טון חיטה ו- 322 טון בצל?

16 סמנו בעקומת התמורה המאוחדת את כמות הייצור והתצרוכת הכוללת של כל אחד מהמוצרים לפני ואחרי הסחר והשוו אותן. ו. כעת הניחו שנקשרים קשרי מסחר בין רוריטניה לשוק העולמי הגדול ובשוק העולמי ניתן להחליף 1 טון בצל תמורת 4 טון חיטה )או 1 טון חיטה תמורת 2.12 טון בצל(. שרטטו את עקומת אפשרויות הצריכה של משק רוריטניה. בהנחה שכל שבט עדיין צורך 122 טון בצל )כלומר בכל הארץ צורכים 422 טון בצל(, מה תהיה נקודת הייצור על גבי עקומת התמורה המאוחדת? כמה חיטה המשק ייצר? מה יהיה היבוא של המשק ומה יהיה היצוא? האם בנתונים הללו נקודת הייצור הייתה משתנה לו הייתה גדלה כמות הבצל הנצרכת? ז. איך תשתנה תשובתכם אם יחס החליפין העולמי השתנה והוא כעת 1 טון בצל תמורת 8 טון חיטה? 9

17 שאלות נוספות שאלה 1: בשתי מדינות קיימים שני ענפים: x ו-. y העלות האלטרנטיבית השולית ליצור יחידת x היא 1 יחידות y באחת המדינות ו- 3 יחידות y במדינה השניה. במדינה הראשונה מייצרים 122 יחידות y. ו- 522 יחידות x ואלו במדינה השניה מייצרים 122 יחידות y, ו- 322 יחידות x עתה המדינות מתאחדות. צייר את עקומת התמורה של המשק המאוחד. האם הצירוף: 122 יחידות x ו- 222 יחידות y הוא על עקומת התמורה? שאלה 3: תושבי מדינה A צורכים תמיד כמויות שוות של x ו- y. עקומת אפשרויות הייצור במדינה זו נתונה על ידי המשוואה, 122= y x, + במדינה B עקומת אפשרויות הייצור היא: = 122 y 1x. + עתה קיימת אפשרות למסחר בין שתי המדינות. דון בטענות הבאות והסבר: א. לא יתקיים מסחר כי הייצור במדינה A תואם את התצרוכת הרצויה במדינה זו )כמויות שוות של x ו- y(. ב. אם נציגי מדינה A יהיו קשוחים בעת המו"מ על יחס החליפין, הם יכולים להגיע להסכם חליפין אשר יאפשר להם לצרוך 2, יחידות x ו- 2, יחידות. y ג. יחס חליפין של 1.2 יחידות X עבור יחידת Y יביא להתמחות ולסחר כך שצריכת כל אחד מהמוצרים תגדל ב- 12 )במדינה A(. ד. אם יחס חליפין יהיה: יחידת y עבוד 1/3 יחידת x, אזי מדינה A תצרך 52 יחידות x ו- 52 יחידות y. שאלה 4: משק מאי הינו משק קטן המייצר וצורך שני מוצרים בלבד: אוכל (X) וצעצועים (Y). במשק 122 עובדים - כל עובד מסוגל ליצר 1 יחידת אוכל או 1 יחידת צעצוע. כמו כן, במשק מאי 22 מכונות - כל מכונה מסוגלת ליצר 1 יחידות אוכל או חצי יחידת צעצוע. משק מאי זקוק בכל מקרה ל- 82 יח' אוכל לקיומו )אותן הוא צורך במדויק(. משק מאי יכול לסחור עם העולם הגדול סביבו: יחס החליפין העולמי נקבע על 3 יח' אוכל = 1 יח' צעצוע או 1 יח' אוכל = 1/3 יח' צעצוע. 1. שרטטו את עקומת התמורה של משק מאי, תוך סימון נקודת הצריכה. 1. שרטטו את עקומת אפשרויות הצריכה של משק מאי. 3. בהנחה כי משק מאי זקוק רק ל- 82 יח' אוכל, האם יש לו בסיס לסחר חליפין עם העולם? 4. בהנחה כי משק מאי צורך 112 יח' אוכל, האם יש לו בסיס לסחר חליפין עם העולם? 11

18 שאלה 2 משק יכול לייצר מוצרי הון ומוצרי צריכה באמצעות שלושה גורמי ייצור: הון, קרקע ועבודה. לייצור יחידת הון דרושים 1 דונם קרקע, 3 ימי עבודה ויחידת מוצר הון. לייצור יחידת מוצר צריכה דרושים 1 דונם קרקע, 1 יום עבודה ויחידת מוצר הון. לרשות המשק עומדים 322 דונם קרקע, 422 ימי עבודה ומלאי הון של 122 יחידות. מלאי ההון הוא בעל כושר ייצור נצחי, ואינו מתבלה. המשק מעוניין ליצור תוך שלוש שנים מלאי של 122 יחידות מוצרי צריכה. שישמשו כמאגר חירום לעתות מלחמה. התנהל ויכוח בין כלכלנים לגבי הקצאת המקורות במשך שלוש שנים, כך שהמטרה תושג בדרך היעילה ביותר. כלכלן א' הציע, כי בשלוש השנים הקרובות יקדיש המשק את כל מקורותיו לייצור צריכה, וכי בשנה הראשונה והשניה ייעד 22 יחידות ליצירת מלאי חירום. כלכלן ב' הציע, לייצר בשנה הראשונה 22 יחידות מוצר הון, ולאחר מכן לעבור לייצור מוצרי צריכה בלבד. בשנה השניה יוקצו 122 יח' צריכה ליצירת המלאי. הנח, שאין צורך בבניית מחסנים לשם אגירת המלאי, וכי 22 יחידות מוצרי צריכה לשנה הם הרמה המזערית של תצרוכת, שהאוכלוסייה זקוקה לה. א. התווה במדויק את גבול אפשרויות הייצור של המשק בשנה הראשונה. ב. תאר בנפרד את שתי ההצעות לגבי הקצאת המקורות במשך שלוש שנים. ג. חווה דעתך על הצעות הכלכלנים. בתשובתך התייחס גם להקצאת המקורות בין השימושים השונים בכל שנה, וגם לאופן יצירת המלאי במשך השנים. ד. מהו, לדעתך, מלאי ההון המרבי, שכדאי למשק להחזיק? 11

19 הקדמה תרגיל 2 יתרון יחסי ומסחר, צמיחה כלכלית "משק פתוח" משק שיכול לסחור עם משק נוסף או עם שאר העולם. משקים יסחרו ביניהם אם למשק אחד יש יתרון יחסי בייצור מוצר מסויים )ולמשק השני יהיה יתרון בייצור המוצר השני(. בסחר בין שני משקים קטנים, צריך לשים לב אם יש צורך בקיום המסחר לפי העדפות הצריכה של המשקים. המחיר יקבע ע"פ מיקוח בתחום שבין העלויות האלטרנטיביות השוליות של המשקים. בסחר בין משק קטן לעולם, המשק יוכל לייצא / לייבא כל כמות עודפת / חסרה בהתאם לרצונותיו ולמחירי העולם הנתונים. שאלה 1 שר התעשייה טועה, השיפורים הטכנולוגיים של שר החקלאות, הגדילו את תפוקת היצור בחקלאות לעובד, דבר שגרם למעבר עובדים לייצור תעשייה. לכן יצור התעשייה גדל בעקבות השיפורים הטכנולוגיים שנעשו בחקלאות. השינויים לפני ואחרי השיפורים הטכנולוגיים מוצגים בגרף הבא: תעשייה Y 1 Y C A B X X 1 חקלאות אם המשק היה בוחר לייצר בנקודה B )אותה כמות של תעשייה( אז החקלאות היתה גדלה בגודל השיפור הטכנולוגי. מאחר וייצור החקלאות לא השתנה, עברנו לנקודה C, בה קיים גידול בייצור התעשייה.

20 שאלה 2 למרות שתנובת השפלה למטעים גדולה יותר מתנובת ההר למטעים, עדיין נרצה לטעת מטעים בהר, מאחר שלא ניתן לגדל שם גידולים אחרים. ניתן לראות שע"י שימוש בהר ניתן לגדל יותר מטעים מבלי לפגוע בגידולים האחרים שניתן לגדל רק בשפלה. גידולים אחרים עם שימוש בהר ללא שימוש בהר מטעים שאלה 3 ע.א.ש. Y ע.א.ש. X 5 1 בצל )X( סה"כ פועל חיטה )Y( סה"כ פועל 2,111 2,111 שבט א ב מס' פועלים,111,111 א. משק א: משק ב:

21 כל שבט מייצר בנקודה C, על עקומת התמורה, 211 יח' בצל לשימושו ולא מתקיים מסחר. ב. קיים מסחר בין השבטים, שער החליפין הינו: 6 ק"ג חיטה = ק"ג בצל. שבט א', המייצר טוב יותר בצל )X(, עלות אלטרנטיבית שולית של 5 יח' חיטה )Y( בלבד לעומת 1 של שבט ב', ייצר 11 יח' בצל )נק' B(. 211 יח' לצריכה עצמית ו- 211 יסחור עם שבט ב' שבעבורם יקבל 211*6=211 יח' חיטה )נק' D(. שבט ב' ייצר רק חיטה, יעביר לשבט א' 211 יח' חיטה תמורת 211 יח' בצל, ויישאר עם 211 יח' חיטה. )ייצור A, צריכה E(. הערה: לא חיברתי את נק' הצריכה ל"עקומת אפשרויות הצריכה" מאחר ששני משקים קטנים הסוחרים זה עם זה, תלויים בביקוש / היצע של המשק השני למוצרים. כך, למשל, משק א' לא יכול למכור את כל 11 יח' הבצל שברשותו למשק ב' מאחר וזה לא זקוק לכ'כ הרבה יח' של בצל. ג. קיים מסחר בין השבטים, שער החליפין הינו: 7 ק"ג חיטה = ק"ג בצל. באותו אופן חישוב של הסעיף הקודם, כל שבט ייצר את מה שהוא מתמחה בו, כך ששבט א' ייצר בצל בנק' B, ושבט ב' ייצר חיטה בנק' A. ע"פ שער החליפין של :7, שבט א' יצרוך בנק' E, 211 בצל ו- 11 חיטה. שבט ב' לעומתו יצרוך בנק' D, 211 בצל ו חיטה. כמובן ששבט א' מרוויח משינוי יחס החליפין, מאחר והוא מייצר בצל ומחירו של הבצל, במונחי חיטה, גדל. ד. ה. כמובן שכדאי לשבטים לסחור ביניהם, כל עוד יחס המחירים הינו בין 5 ל- 1 ק"ג חיטה לכל ק"ג בצל, זהו תחום העלויות האלטרנטיביות השוליות לייצור בצל בשבטים אלו. ככל שמחיר הבצל יהיה נמוך יותר כך שבט ב' ירוויח מהמסחר, ולהיפך.

22 עקומת התמורה של המשק, מסומנת בצבע אדום. המשק לא יכול לצרוך 5111 חיטה ו- 11 בצל )נק' J(, זה מעבר לאפשרות הצריכה שלו. לפני הסחר, המשק )שני השבטים גם יחד( צרך 111 חיטה ו- 11 בצל, נק' K, איננה על עקומת התמורה. לאחר המסחר בין השבטים המשק צורך 111 חיטה ו- 11 בצל, נק' B, על עקומת התמורה. ו. מסחר עם העולם, טון בצל = טון חיטה. כיוון שהעולם מייצר טוב יותר בצל, עלות אלטרנטיבית של חיטה ל- בצל, לעומת המשק שלנו שהעלות האלטרנטיבית הינה 5 חיטה ל- בצל, נרצה לקנות מהעולם כל כמות של בצל שנרצה. לכן המשק שלנו ייצר אך ורק חיטה, 6111 טון, נק' A. מנקודה זו נעביר את עקומת אפשרויות הצריכה של המשק בשיפוע )יחס( של. העקומה הירוקה. המשק ייבא 11 טון בצל לשימושו, וייצא בתמורה 11*=611 חיטה. מה שישאיר את המשק עם =11 טון חיטה. נק' G. נק' הייצור לא הייתה משתנה בנתונים אלה אם כמות הבצל הנצרכת היתה גדלה, פשוט היינו מייבאים יותר ביחס חליפין זה. ז. כאשר יחס החליפין העולמי הינו טון בצל = טון חיטה, הרי שחלק מג"י שלנו מייצרים טוב יותר בצל )מוותרים על פחות חיטה(, ומוותרים רק על 5 יח' חיטה ליחידת בצל. לכן כדאי לנו לייצר את יחידות הבצל הראשונות בעצמנו. כך שאת 11 יח' הבצל הראשונות המשק ייצר ואת השאר יקנה מהעולם. בדרך זאת מתקבלת עקומת אפשרויות הצריכה בצבע כחול. במקרה שלנו, בו המשק צורך בדיוק 11 טון בצל, למרות שישנה אפשרות לסחור עם העולם, המשק לא יחסור ויצרוך בדיוק את מה שהוא מייצר. נק' B.

23 שאלה / 4 נוספת 5 קרקע )11( עבודה )51( הון )11( ג"י מוצרים יח' סה"כ יח' סה"כ יח' סה"כ מוצרי הון מוצרי צריכה 1 א. עקומת התמורה בשנה א' נשרטט את כל המגבלות של ג"י ונראה כי מגבלת ההון )הקו הכחול( הינה המגלה שמתווה את עקומת התמורה. ב. תיאור ההצעות כלכלן א': בכל שנה נייצר 11 מוצרי צריכה. שנה א' 11 מוצרי צריכה )51 לצריכה שוטפת ו- 51 למלאי( שנה ב' 11 מוצרי צריכה )51 לצריכה שוטפת ו- 51 למלאי( שנה ג' 11 מוצרי צריכה )11 לצריכה שוטפת(. סה"כ נצרכו מוצרי צריכה וייצרנו מלאי של מוצרי צריכה 11 מוצרי צריכה = בסה"כ.

24 כלכלן ב': בשנה א' נייצר 51 מוצרי צריכה ו- 51 מוצרי הון. 51 יח' ההון שנייצר בשנה א', יגדילו לנו את עקומת התמורה של שנה ב', כיוון שמגבלת ההון גדלה. כך נעבור בשנה השנייה מעקומת התמורה הכחולה לעקומת התמורה השחורה. ובכל שנה נוכל לייצר צריכה, ולא רק 11 כמו בשנה הראשונה. שנה א' 51 מוצרי צריכה ו- 51 מוצרי הון. שנה ב' 51 מוצרי צריכה )51 לצריכה שוטפת ו- 11 למלאי( שנה ג' 51 מוצרי צריכה )51 לצריכה שוטפת(. מוצרי סה"כ נצרכו 251 בסה"כ. מוצרי צריכה וייצרנו מלאי של מוצרי צריכה = מוצרי צריכה ג. ד. כמובן שהצעת כלכלן ב' עדיפה, בכל שנה נוכל לצרוך יותר מוצרי צריכה, והספקנו לייצר את מלאי החירום. מלאי ההון המרבי שכדאי למשק להחזיק הינו 51, אם נחזיק מעבר לכך, הרי שלא יהיה לנו בו שימוש כי מגבלת הקרקע למשל )הקו הירוק( יגביל אותנו מלייצר יותר מ- 51 מוצרי צריכה.

25 שאלה 2 שאלות נוספות Y מדינה X ע.א.ש. ב- X ע.א.ש. ב- Y 1/2 2 2 א 1 1/3 3 3 ב 1 מדינה א' מייצרת X 11 ו- Y11, מדינה ב' מייצרת Xו- 11 Y611. כדי לצייר את עקומת התמורה נמצא את כמויות יח' X ו- Y המקסימליות שניתן לייצר, ע"י המרה של Y ו- X שכל מדינה מייצרת ליחידות המקבילות ע"פ יחס ההמרה של כל מדינה, העלות האלטרנטיבית השולית, בייצר X ו- Y בהתאמה. X251 = /2*Y11+X11 מקסימלי: מדינה א': X מדינה ב': X11=/*Y611+X 11 Y511 = 2*X11+Y11 מקסימלי: מדינה א': Y מדינה ב': Y11 = *X11+Y611 בסה"כ, Y מקסימלי של המשק הינו 11, ומקסימום X שניתן לייצר, 551 יח'. ע"פ העלות האלטרנטיבית השולית ניתן לראות שמדינה א' מייצרת טוב יותר X ולכן היא תיהיה הראשונה לעשות זאת, בכך נקבל את עקומת התמורה הבאה:

26 שאלה 4 ג"י אוכל )X( אחד סה"כ צעצועים )Y( אחד סה"כ ע.א.ש. ב- X עובדים 1 1/4 25 1/2 1 מכונות סה"כ מסחר עם העולם: אוכל = צעצוע. המשק צורך 1 יח' אוכל לקיומו, לכן יהיה תמיד על הקו הירוק )X=1( עקומת התמורה נראית כך, בכחול. כיוון שחלק מג"י של המשק מייצרים טוב יותר אוכל מהעולם )מכונות(, ויתור של ¼ יח' צעצוע במקום ויתור של /. נרצה לייצר בעזרתם 11 יח' של אוכל )נק' A( ולסחור עם העולם בעודפים, ובכך מתקבלת עקומת אפשרויות הצריכה של המשק המסומנת באדום. כאשר המשק צורך 1 יח' אוכל הוא מוכר לעולם 21 יח' אוכל תמורת 21/=6.66 יח' צעצועים. כל עוד המשק צורך כמות של אוכל השונה מ- 11 יתקיים מסחר עם העולם, ונקודת הייצור תיהיה שונה מנקודת הצריכה.

27 - תרגיל 3 פונקצית היצור והקצאת מקורות במשק מסוים מצויים שני סוגי שדות בלבד. סוג א' ו סוג ב'. מכל סוג מצויים 122 שדות ששטחם זהה. כל הפועלים במשק זה זהים בכושר עבודתם. במשק מייצרים אך ורק חיטה. נתוני התפוקה השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות בשדות אלה הם: סך התפוקה השנתית )ק"ג של חיטה( בשדה סוג א' 2 1,122 1,222 1,,22 3,122 3,522 3,822 סך התפוקה השנתית )ק"ג של חיטה( בשדה סוג ב' ,222 1,122 1,522 3,222 3,222 תשומות פועלים )שנות עבודה( ויותר נתונים אלה משמשים לכל השאלות שלהלן וגם לשאלות 3 1 בתרגיל 4.. שאלה 1 א. ערוך טבלה, יחד עם נתוני סך התפוקה וחשב לכל סוג של שדה, ועבור כל אחת מתשומות הפועלים את התפוקה הממוצעת לפועל ואת התפוקה השולית של הפועלים. ב. צייר את עקומת התפוקה השולית של העובדים בשדה מסוג א' ובשדה מסוג ב' )שים לב: העקומה היא עקומת מדרגות(. צייר את עקומת סך התפוקה לכל סוג של שדה. חבר את הנקודות בקוים ישרים. ג: הנח כעת שחל שיפור טכנולוגי שהגדל את התפוקה ב 12% עבור כל מספר של פועלים. ענה שוב על סעיפים א' ו- ב'. ד. ענה שוב על סעיפים א' ו- ב' אך הנח שהשיפור הטכנולוגי הגדיל אתך התפוקה ב 122 ק"ג לשנה עבור כל מספר של פועלים. שאלה 1 הנח שהמשק פועל לפי הוראות של רשות מתכננת, שמטרתה להבטיח תפוקה מקסימלית של חיטה. כיצד תקצה רשות זאת את הפועלים בין 122 השדות )היינו 122 מסוג א' ו- 122 מסוג ב'(, המצויים במשק, במקרה: א. שמצויים 122 פועלים. ב. שמצויים 422 פועלים. ג. שמצויים 822 פועלים. מהי התפוקה השולית של הפועלים במשק בכל אחד מהמקרים? הסבר. 12

28 שאלה 3 חשב את התפוקה השולית של שדות מסוג א' ושל שדות מסוג ב'. עבור המצבים בהם יש 122, 422 ו- 822 פועלים )הנחיה: כדי לקבוע את התפוקה השולית של שדה מסוג מסוים, יש למצוא את השינוי בתפוקת המשק כולו, הנובע מגריעת שדה אחד מסוג נתון. יש לזכור, ששינוי במספר השדות מצריך חלוקה מחדש של הפועלים בין השדות(. מה ניתן ללמוד מתשובתך על השפעת כמות גורם הייצור האחד על התפוקה השולית של גורם הייצור האחר? שאלה 4 במשק 2 שדות זהים מסוג א', 8 שדות זהים מסוג ב' ו- 18 פועלים זהים. להלן נתונים על פונקצית היצור של חיטה בשדה אחד מסוג א' ושדה אחד מסוג ב': שדה א' פועלים תפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת 8, , פועלים שדה ב' תפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת א. ב. ג. ד. ה. התפוקה השולית של הפועלים במשק היא, טון חיטה, התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא 11 טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא 12 טון חיטה. התפוקה השולית של הפועלים במשק היא 2 טון חיטה, התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא,1 טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא 12 טון חיטה. התפוקה השולית של הפועלים במשק היא, טון חיטה, התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא 11 טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא 5 טון חיטה התפוקה השולית של הפועלים בשדה סוג א' היא, טון חיטה ובשדה סוג ב' היא 13 טון חיטה, התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא 11 טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא 5 טון חיטה. כל התשובות הנ"ל אינן נכונות. 13

29 שאלות נוספות שאלה 1 א. כתוצאה משינוי טכנולוגי התפוקה גדלה ב- 12 יחידות עבור כל מספר של פועלים. מה ההשפעה של השינוי על: התפוקה הממוצעת, התפוקה השולית, ומספר הפועלים אשר מביא למקסימום את התפוקה הממוצעת. ב. ענה על שאלה זאת בהנחה שהשיפור מגדיל את התפוקה ב-. 12% שאלה 1 כתוצאה משיפור טכנולוגי גדלה תפוקת הפירמה ב 12% לכל מספר של פועלים. הפועלים הם גורם יצור משתנה יחיד. סמן את הטענה הנכונה: התפוקה הממוצעת עולה בשיעור רב יותר מאשר התפוקה השולית א. התפוקה הממוצעת עולה בשיעור נמוך יותר מאשר התפוקה השולית ב. מספר הפועלים בו התפוקה הממוצעת מכסימלית גדל ג. אין שינוי במספר הפועלים בו התפוקה הממוצעת מקסימלית ד. כל הטענות הנ"ל אינן נכונות ה. 14

30 תרגיל 3 פונקצית היצור והקצאת מקורות הקדמה טווח זמן קצר )ט"ק( טווח זמן בו ניתן לשנות את כמותם של חלק מגורמי היצור. טווח זמן ארוך )ט"א( טווח זמן בו ניתן לשנות את כמותם של כל גורמי היצור. גורמי יצור משתנים גורמי היצור שניתן לשלוט על כמותם בטווח קצר )למשל, עובדים(. גורמי יצור קבועים - גורמי היצור שלא ניתן לשלוט על כמותם בטווח קצר )למשל, קרקע(. גורמי יצור מסייעים גידול בגורם יצור אחד מגדיל את התפוקה השולית של גורם יצור אחר. גורמי יצור מתחרים גידול בגורם יצור אחד מקטין את התפוקה השולית של גורם יצור אחר. תשואה לגודל יחס בין שיעור השינוי בתפוקה לשינוי בכמות גורמי היצור. תשואה קבועה לגודל )תק"ל( הכפלת כל גורמי היצור ב- λ תגדיל את התפוקה בדיוק פי λ. תשואה עולה לגודל )תע"ל( הכפלת כל גורמי היצור ב- λ תגדיל את התפוקה ביותר מפי λ. תשואה יורדת לגודל )תי"ל( הכפלת כל גורמי היצור ב- λ תגדיל את התפוקה בפחות מפי λ. תפוקה שולית )MP( הגידול בסך התפוקה )TP( כתוצאה מהגדלת גורמי הייצור ביחידה אחת. תפוקה ממוצעת )AP( סך התפוקה שמייצר גורם ייצור אחד, בממוצע.

31 שאלה 1 א. שדה א' )11( שדה ב' )11( תשומות פועלים סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת AP MP TP AP MP TP L ב.

32 שדה א TP שדה ב TP

33 ג. שיפור טכנולוגי ב 1% )כל מספר של פועלים מייצר 1% יותר ממצב המוצא( שדה א' )11( שדה ב' )11( תשומות פועלים סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת AP MP TP AP MP TP L

34 45 4 שדה א TP שדה ב TP

35 ד. שיפור טכנולוגי ב- 11 ק"ג חיטה לכל מספר של פועלים. שדה א' )11( שדה ב' )11( תשומות פועלים סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת סך התפוקה תפוקה שולית תפוקה ממוצעת AP MP TP AP MP TP L

36 שדה א TP שדה ב TP

37 שאלה 2 הקצאת הפועלים תעשה ע"י שיבוצם במקומות עם התפוקה השולית הגבוהה ביותר לפועל, וכך בסדר יותר. את הפועל הראשון נשבץ בשדה א' בה התפוקה השולית שלו הינה 11, לאחר שיבוצם של 11 פועלים בשדות א' נעבור לפועל שני בכל שדה א' וכך הלאה, בסדר הבא: 11 פועלים ראשונים שדה א' 11 פועלים נוספים שדה א' 51 פועלים הבאים שדה ב' MP של הפועלים = פועלים שדה א' 51 פועלים שדה ב' MP של הפועלים = פועלים שדה א' 11 פועלים שדה ב' 51 פועלים שדה א'/ב' MP פועלים = פועלים: 51 פועלים: 51 פועלים: א. ב. ג. התפוקה השולית של כל פועל נקבעת ע"י התפוקה השולית של הפועל האחרון ששובץ בשדות המשק. שאלה 3 כדי למצוא את התפוקה השולית של כל שדה, נמצא את ההפרש בין התפוקה של השדה, כולל הפועלים שבה, לבין התפוקה של הפועלים שבה ללא השדה. כלומר, נפסיד את מה שהשדה מייצרת אך נשתמש בפועלים שבה לייצור נוסף. א. ב. ג. 51 פועלים תפוקה שולית של שדה א': 4=(2*8)-2 תפוקה שולית של שדה ב': =(1*8)-8 - כיוון שישנם שדות ללא שימוש 51 פועלים תפוקה שולית של שדה א': 65=(3*7)-275 תפוקה שולית של שדה ב': 4=(1*7)-8 51 פועלים תפוקה שולית של שדה א': 16=(4*4)-32 תפוקה שולית של שדה ב': 1=(4*4)-26 ניתן ללמוד מהנתונים לעיל, שככל שיש יותר מג"י אחד, התפוקה השולית שלו יורדת, אך התפוקה השולית של הגורם ייצור השני )המשלים( הולכת וגדלה. הערה: כאשר מודדים תפוקה שולית של שדה מסוג מסויים, שבחלק מהשדות יש מספר שונה של פועלים מחלק אחר )נניח שב- 51 שדות מסוג ב' יש שלושה פועלים וב- 51 הנוספים יש רק שניים(, לא משנה איזה שדה נבדוק, שאת עם השלושה פועלים או זו עם השניים, התפוקה השולית של השדה תיהיה זהה.

38 שאלה 4 פועלים, 5 שדות א', שדות ב'. פועלים שדה א' )5( תפוקה שולית תפוקה תפוקה ממוצעת פועלים שדה ב' )( תפוקה שולית תפוקה תפוקה ממוצעת אחרי סידור הפועלים בשדות נגלה שהתפוקה השולית במשק הינה, התפוקה השולית של שדה ב' הינה ושל שדה א' התפוקה השולית היא 6. תשובה ג' נכונה. שאלות נוספות שאלה 1 א. ב. כיוון התפוקה מתחלקת בין מספר העובדים באופן שווה, הרי שכל עובד יקבל את התפוקה הממוצעת, כדי להגיע לתפוקה ממוצעת מקסימלית, נגזור את משוואת ה- AP, ונשווה ל- 1, כך נמצא מספר אופטימלי של חברים. )נק' המקסימום של פונקצית ה- AP ( יש לשים לב, אם מדובר במשק בו התפוקה השולית ישר יורדת, ללא עליה בהתחלה, הרי שגם התפוקה הממוצעת יורדת כבר מההתחלה. במצב זה יועסק אדם אחד בחווה. כאשר ישנה הוצאה קבועה לבעל השדה,)FC( צריך לקחת זאת בחשבון, שכן ככל שיש יותר חברים בקבוצה, כך כל חבר משלם פחות עבור הקרקע, אך תפוקתו השולית הנמוכה תקטין את התפוקה הממוצעת. כמובן שזה תלוי גם בגודל התשלום ביחס לתפוקה. נכניס משתנה זה לפונ' ה- AP ונמקסם.

39 שאלה 2 הנחה: בשאלה זו נניח שהתפוקה השולית עולה ואח"כ יורדת. א. שינוי טכנולוגי בקבוע 1 התפוקה השולית נשארת ללא שינוי, בדומה לסעיף ד' בשאלה. התפוקה הממוצעת גדלה בשיעור הולך וקטן למספר הפועלים )גדלה ב- L/1( מספר הפועלים שממקסם את התפוקה הממוצעת )AP( יקטן. נוכל לראות זאת בגרף הבא:, בדרך מתמטית נפתור כך, נגדיר ש: ידוע כמובן כי: ולכן:

40 ב. כאשר השיפור הטכנולוגי הינו ב- 1% התפוקה השולית, כזכור משאלה, עולה גם היא ב 1%, ולכן באופן זהה, גם התפוקה הממוצעת גדלה ב- 1% מספר הפועלים שממקסם את התפוקה הממוצעת נשאר ללא שינוי. נראה זאת באמצעות הגרף הבא:, בדרך מתמטית נפתור כך, נגדיר ש: ידוע כמובן כי: ולכן: גידול של 1% הן בתפוקה השולית והו בתפוקה הממוצעת. לכן מספר העובדים, כמו שניתן לראות בגרף, שמביא למקסום התפודה הממוצעת נשאר ללא שינוי. שאלה 3 בדיוק לפי הניתוח של סעיף ב' בשאלה הקודמת, מתקבל שאין שינוי במס' הפועלים הממקסם את התפוקה הממוצעת. תשובה ד' נכונה.

41 תרגיל 4 - שוק עבודה והקצאת מקורות לשאלות 3 1 השתמש בנתונים מתרגיל 3. שאלה 1 הנח שלכל שדה בעל נפרד והוא אינו עובד. כמו כן הנח שמחיר ק"ג חיטה הוא שקל אחד. א. ב. ג. ד. כמה פועלים יבחר להעסיק בעל שדה מסוג א' המעונין במקסימום רווחים וכמה פועלים יבחר להעסיק בעל שדה מסוג ב' כאשר שכר העבודה נתון ברמה של 4,2 שקל לשנה. מהו העיקרון הכלכלי לפיו יבחר בעל שדה את מספר הפועלים שהוא מעסיק כאשר נתון שכר כלשהו? לאור תשובתך, בנה שתי עקומות הביקוש לעבודה של בעלי שדה מסוג א' ושל בעלי שדה מסוג ב' כאשר על הציר האופקי ירשם מספר הפועלים ועל הציר האנכי - שכרם. תאר, במערכת צירים כנ"ל, את עקומת הביקוש לעובדים של כל בעלי השדות ביחד. שרטט במערכת זו את הקו האופקי המתאר את המצב שבו השכר שווה ל- 4,2 לשנה. מה מספר הפועלים שיועסקו ברמת שכר זו? שאלה 1 לכל שדה בעל נפרד ומטרתו של כל בעל שדה היא השגת רווח מקסימלי. בעלי השדות מתחרים ביניהם על הפועלים )אבל אינם עובדים בעצמם בשדות(. הפועלים מוכנים לעבוד בכל שכר, ובלבד שלא יישארו מובטלים, אך שואפים להשגת שכר מקסימלי והאינפורמציה מלאה. מהו השכר של שיווי משקל בכל אחד מהמקרים הבאים: א. במשק 122 פועלים. ב. במשק 422 פועלים. ג. במשק 822 פועלים. מדוע לא גבוה יותר? מדוע לא נמוך יותר? מה תהיה הקצאת הפועלים בין 122 השדות בהתחשב בשכר של שיווי משקל בכל אחד מהמקרים הנ"ל? שאלה 3 לאור ממצאיך בשאלה 1, מלא את הלוח הבא: מספר שכר סך ייצור סך סך רווח רווח פועלים לפועל החיטה תשלומי רווחים לבעל לבעל השכר שדה א' שדה ב' א. השווה את תוצאות הלוח לגבי ההכנסה של כל פועל ושל בעל שדה מכל סוג, כאשר גדל מספר הפועלים. 15

42 השווה את רווחי בעלי השדות משני הסוגים )בכל מספר פועלים( לתפוקות השוליות של שדות אלה, אותן חישבת בתרגיל 3 שאלה 3. מה העיקרון הכלכלי על פיו תקבע התמורה לגורם ייצור כלשהו? הסבר מדוע ערך תפוקה שולית של שדה שווה לרווחי בעל השדה )בכל מצב של פועלים(. השווה את הקצאת הפועלים ע"י הרשות המרכזית )תרגיל 3, שאלה 1( לזו של השוק )שאלה 1 לעיל( והסבר את המושג "תכנון ע"י השוק". א. ב. ג. שאלה 4 במשק מייצרים שני מוצרים בלבד: חיטה ומשחקי מחשב. יש במשק 122 שדות ששטחם זהה ובהם מגדלים חיטה ויש גם 122 מפעלים לייצור משחקים. כל הפועלים במשק זה זהים בכושר עבודתם ויכולים לעבוד בשני הענפים ללא כל הכשרה מיוחדת. נתוני התפוקה השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות בשדות אלה הם כדלקמן: סך התפוקה השנתית )משחקי מחשב( במפעל סך התפוקה השנתית )ק"ג חיטה( בשדה תשומות הפועלים )שנות עבודה( , ,222 1, ,122 1,,22 3 1,522 3, ,222 3, ,222 3,822 5 א. בהנחה שמחיר ק"ג חיטה הוא 3 שקל ומחיר משחק הוא 4 שקל. 1. בנה עקומת ביקוש נפרדת לעבודה של בעלי השדות ובעלי המפעלים. 1. בנה עקומת ביקוש כוללת לעבודה. 3. במשק 422 פועלים המוכנים לעבוד בכל שכר. צייר את עקומת היצע העבודה. מה יהיה שכר שווי המשקל במשק. מה תהיה הקצאת הפועלים בין השדות והמפעלים בשווי משקל? מה תהיה התפוקה בשדה ובמפעל ומה יהיה הרווח של בעל שדה ובעל מפעל? 16

43 שאלות נוספות שאלה 1 בהמשך לשאלה 3 משאלות החובה. הניחו שבמשק 422 עובדים- ובהנחה זו ענו על כל סעיף בנפרד. א. מחיר החיטה עלה ל- 4 שקלים לק"ג. 1. מה יקרה לשכר העבודה של הפועלים? האם יוכלו לרכוש יותר חיטה באמצעות שכרם? 1. מה יקרה לרווח של בעלי השדות? האם יוכלו לרכוש יותר חיטה באמצעות רווחיהם? ב. כמות השדות מסוג ב' עלתה ל 122. מה יקרה לשכר העבודה של הפועלים? השינויים. מה יקרה לרווח של כל בעל שדה? הסבר את ג. המעסיקים התארגנו ביניהם והסכימו שלא לשלם שכר הגבוה מ- 322 שקלים. מה הבעיה? ד. הממשלה קבעה שכר מינימום של 2,, ש"ח לעובד. יש להראות את הקצאת העובדים, ולקבוע מה תהיה הבעיה. שקלים. 222 ה. בנתוני חלק א', הממשלה קבעה שכר מקסימום של האם הייצור במשק יהיה יעיל? נסו להדגים. שאלה 3: מפעל בתחרות מייצר Q, בעזרת עובדים. עתה, כתוצאה משיטת ייצור חדשה, גדלה התפוקה השולית של העובדים ב- 12% )עבור כל מספר של עובדים(. הנח כי שיטת יצור חדשה זאת מאומצת ע"י כל המפעלים בענף. מה יקרה לשכר, לתפוקה ולמספר העובדים בשיווי משקל? דון במקרים הבאים: א. שכר העבודה נתון ואינו משתנה. ב. לרשות הענף מספר קבוע של פועלים המוכנים לעבוד בכל שכר. ב. עקומת היצע העבודה עולה משמאל לימין. )הנח שמחיר Q נשאר ללא שינוי( 17

44 תרגיל 4 שוק העבודה והקצאת מקורות הקדמה הנחות בשוק העבודה: א. ב. ג. ד. ה. שכרם של כל העובדים במשק זהה עובדים לא רוצים להישאר מובטלים עובדים / מעסיקים לא מאוגדים ביניהם אינפורמציה מלאה וגלויה בין המעסיקים לעובדים יצרנים ממקסמים את משוואת הרווח: π עקומת הביקוש לעובדים שווה לעקומת ערך התפוקה השולית כשאין תחרות משוכללת במשק: עובדים מאוגדים שכר גבוהה יותר, יש אבטלה, לא נגיע לתפוקה המרבית של המשק. מעסיקים מאוגדים שכר נמוך, אין הקצאה יעילה במשק. כשמספר העובדים גדל תפוקה שולית קטנה ת.ש. של הון גדלה )שכר לעובד קטן, רווח גדל(. כשההון גדל תפוקה שולית קטנה ת.ש. של עובדים גדלה )שכר לעובד גדל, רווח קטן(. צמיחה: כאשר קיים ריבוי טבעי של עובדים, השכר אמור להישחק, אך כיוון שבעלי הון רוכשים עוד הון, השכר נשאר פחות או יותר יציב. שכר מקסימום גורם לחוסר הקצאה יעילה של עובדים במשק. שכר מינימום גורם לאבטלה במשק.

45 שאלה 1 תשומות פועלים סך התפוקה שדה א' )11( תפוקה שולית תפוקה ממוצעת סך התפוקה שדה ב' )11( תפוקה שולית תפוקה ממוצעת AP MP TP AP MP TP L א. ב. ג. כאשר שכר העבודה הינו 474 שקל, בשדה א' יועסקו שלושה פועלים, ובשדה ב' יועסקו 4 פועלים. העיקרון הכללי לפיו יבחר בעל שדה את מספר הפועלים הוא ששכרו של פועל לא יעלה את. )במידה ועקומת ה- MP, עולה ואז ערך התפוקה השולית של הפועל. יורדת, נשווה את השכר ל- MP בנקודת הירידה(. עקומות הביקוש לעובדים בשדות:

46 ד. הביקוש הכללי לעובדים )קו כחול( אל מול השכר במשק )קו אדום(. נראה כי נקודת החיתוך בין הביקוש לשכר במשק, הינה ברמת 711 עובדים. תוצאה זו תואמת את האמור בסעיף א', שכל בעל שדה א' מעסיק שלושה פועלים )סה"כ 11( וכל בעל שדה ב' מעסיק ארבעה פועלים )סה"כ 411(. שאלה 2 השכר בשווי משקל נקבע ע"י ערך התפוקה השולית של העובד האחרון. באותו אופן בו חישבנו את ערך התפוקה השולית בתרגיל הקודם נראה כי: א. 41 עובדים ערך התפוקה השולית הינו 11, וכך גם שכרם. ב. 441 עובדים ערך התפוקה השולית הינו 711, וכך גם שכרם. ג. 41 עובדים ערך התפוקה השולית הינו 411, וכך גם שכרם. השכר לא יהיה גבוה יותר כי אין בעל שדה שיהיה מוכן לשלם לפועל יותר מערך התפוקה של הפועל. והשכר לא יהיה נמוך יותר כיוון שהפועל יודע בדיוק )אינפורמציה מלאה( כמה הוא מפיק עבור מעסיקו ולכן ידרוש שכר בהתאם.

47 שאלה 3 מספר פועלים שכר לפועל סך ייצור החיטה סך תשלומי השכר סך רווחים רווח לבעל שדה א' רווח לבעל שדה ב' 1 1 4, 75, 26, 2, 315, 34, 24, 39, 6, א. ב. ג. ככל שמספר הפועלים גדל, הכנסתם קט נה ורווח בעלי השדות גדל. רווחי בעלי השדות = ערך התפוקה השולית של השדה = "השכר של השדה". רווחי בעלי השדות מהווה בעצם את השכר של השדה שברשותם. העקרון הכלכלי הוא שהתמורה לגורם יצור תקבע ע"פ ערך התפוקה השולית שלו. ( ) ( ) π במשוואה לעיל ניתן לראות באגף ימין את רווח בעל השדה, ההפרש בין ערך התפוקה שלו לבין השכר שעליו לשלם לפועלים. באגף שמאל ניתן לראות את ערך התפוקה השולית של שדה, שכאמור, שווה להפרש בין סך תפוקת השדה לבין ערך התפוקה השולית של העובדים כפול מספר העובדים. נשים לב שכאשר מתקיים: קרי, שכר העבודה שווה לערך התפוקה השולית של העובדים, הרי שקיים שוויון בין המשוואה. ואכן ע"פ עקרון זה שכר בעלי השדות שווה לערך התפוקה השולית של השדה. ד. "הקצאה ע"י רשות מרכזית" תכנון וחלוקת העובדים ע"י גורם שרוצה להביא למקסימום את התפוקה במשק. "תכנון ע"י השוק" הקצאה שמתקבלת כאשר כל גורם במשק )עובדים, בעלי הון וכו'( רוצים למקסם את הרווחים שלהם באופן עצמאי. נשים לב, כי בשוק תחרותי, הקצאת ע"י השוק המתקבלת זהה להקצאה המתקבלת ע"י תכנון רשות מרכזית.

48 שאלה 4 במשק 11 מפעלים המיצרים תפוקה לפי מספר עובדים בהתאם לטבלה הבאה, שכל יח' תפוקה נמכרת ב- 1 ש"ח. פועלים תפוקה תפוקה שולית ערך ת.ש. VMP MP TP L א. ב.. מתכנן מרכזי היה מחלק את העובדים במפעלים בהתאם לערך התפוקה השולית שלהם, בסדר יורד. כאשר ישנם 41 עובדים, 1 מפעלים היו מעסיקים 4 עובדים ו- 1 מפעלים היו מעסיקים 6 עובדים. סך התפוקה במשק הייתה: 1*4 1*6 + = כאשר ישנה תחרות משוכללת התוצאה זהה, שכר העבודה נקבע ע"י ערך התפוקה השולית של העובדים שהוא *1 = 1. רווח של בעל מפעל )עם 4 עובדים(: = 13 8*5 1*53 רווח של בעל מפעל )עם 6 עובדים(: = 13 8*6 1*61 כמובן שאין הבדל בין בעלי המפעלים, מאחר שלמפעל עם הפועל הנוסף משולם בדיוק הערך שהוא מוסיף לרווחי המפעל. מספר העובדים הינו 14.. השכר הינו ערך התפוקה השולית, 1. ב- 45 מפעלים יש 1 עובדים וב- 4 מפעלים יש 4 עובדים. רווחי בעל מפעל )1 עובדים( הינו: =3*1 54 1*84.. כן, כיוון שרווחי המפעל )441( גבוהים מעלות החכרת המפעל )1(, הרי שיפתחו עוד מפעלים.. כאשר רווח של מפעל יהיה שווה ל- 1, בדיוק כמו עלות החכרת המפעל לא יפתחו מפעלים נוספים. רווח כזה יחול כאשר יש במפעל 4 עובדים. כך השכר של העובד הינו 51, וערך תפוקת המפעל הינו 41. מה שמשאיר רווח של 8=5*53-9. כדי שיהיו 4 פועלים בכל מפעל, צריך שיהיה : מפעלים. הערה: בחישוב מדוייק היה מתקבל 1. מפעלים, כיוון שאין חלקי מפעל נעגל למעלה, מאחר וכאשר שיש 1 מפעלים עדיין קיים רווח חיובי, יפתח מפעל נוסף. ג. הטענה שגויה. הגדלת המפעלים אכן פוגעת ברווחי בעלי המפעלים הקיימים. אך יתווספו מפעלים נוספים כיוון שעוד משקיעים ירצו להרוויח מפתיחת המפעל. בשוק תחרותי כל פרט דואג לרווחתו בלבד ולא מתחשב בשאר בעלי המפעלים.

49 שאלה 5 הפועלים סך התפוקה שדה ערך התפוקה השולית סך התפוקה מפעל ערך התפוקה השולית א. עקומת התמורה במשק, בהנחה שקיימים 441 עובדים במשק, תוצג כך: 3 משחקים )אלפים( חיטה )טונות( כאשר כל העובדים יועסקו במפעלים וייצרו משחקים, התפוקה המקסימלית תיהיה 1 אלפי משחקים. נתחיל להעביר עובדים לשדות, ובכך להתוות את עקומת התמורה. כאשר כל העובדים יועסקו בשדות, יצור החיטה המקסימלי, בטונות, יהיה 41.

50 ב. עקומת ביקוש של בעל שדה ובעל מפעל לעבודה W/VMP 35 3 הביקוש לעבודה במפעל W/VMP הביקוש לעבודה בשדה L L עקומת הביקוש הכוללת במשק לעבודה )באדום(, והיצע העבודה )בירוק( W/VMP הביקוש לעבודה במשק L שכר שיווי המשקל בשוק, הינו 411. בכל שדה יהיו פועלים, סך התפוקה בכל שדה תיהיה 111 ק"ג חיטה, ורווח בעל השדה יהיה: 12=2*3-24*2. ב- 41 מפעלים יהיו פועלים ותפוקת המפעל תיהיה 411 משחקים במפעל. ב- 41 מפעלים נוספים יהיו פועלים ותפוקתם תיהיה 11 משחקים במפעל. רווח של בעל מפעל יהיה: 12=2*4-24*15. סך תפוקת החיטה הינה 11 טונות ותפוקת המשחקים עומדת על 18,=21*15+5*5. ג. אכן ההקצאה שמצא בסעיף ב', נמצאת על עקומת התמורה )מסומנת בנק' אדומה(.

51 שאלה 1 שאלות נוספות א. מחיר חיטה עולה ל- 4 ש"ח. שכר הפועלים מוכפל ב- 4, הם לא יוכלו לרכוש יותר חיטה. רווח בעלי השדות מוכפל פי 4, הם לא יוכלו לרכוש יותר חיטה... ב. כמות שדות מסוג ב' עלתה ל- 11. שכר הפועלים עולה ב- 41. )כיוון שהקצאת הפועלים משתנה( הרווח של כל בעל שדה קטן. )הרווח הכולל של בעלי שדות ב' ללא שינוי, אך מספרם.. גדל( ג. המעסיקים התאגדו וקבעו שכר של -11. כל בעל שדה רוצה להעסיק הרבה עובדים )411 בשדה א' ו- 411 בשדה ב'( אך יש ררק 441. ד. שכר מינימום של 774. הקצאת הפועלים: 11 פועלים בשדה א' 11 פועלים בשדה ב'. נותרו 41 פועלים מובטלים! שכר מינמום יצר אבטלה במשק, וחוסר תפוקה מירבי. ה. גם שכר מקסימום של 441, גורם להקצאה לא יעילה במשק.

52 שאלה 3 א. היצע העבודה גמיש לחלוטין )אופקי( העובדים מוכנים לעבוד בשכר מסויים: כאשר התפוקה השולית של העובדים עולה ב- 1%, הרי עקומת הביקוש לעובדים עולה גם היא ב- 1% )מעבר מהעקומה הכחולה לעקומה הסגולה(. כיוון שההיצע גמיש )קו אדום(, הרי שהשכר של העובדים ישאר ללא שינוי, וכמות העובדים תגדל מנק' A ל- נק' B. התפוקה תגדל. ב. היצע עבודה עולה משמאל לימין כאשר היצע העבודה עולה משמאל לימין, הן כמות העובדים והן שכרם יעלו. שימו לב כי השכר של העובדים יעלה בלא יותר מ- 1% )פחות מהרו הירוק(. התפוקה תגדל ביותר מ- 1%.

53 שאלה 4 פונקצית הייצור הינה:. ידוע כי הביקוש לעובדים הינו ערך התפוקה השולית של העובדים. לכן, כמו כן, ידוע כי בש"מ מתקיים: נציב תנאי זה במשוואת התפוקה השולית שלנו ונקבל: נבודד את העובדים ומתקבל: עוד נתון כי היצע העבודה הינו: וכי מתקיים בש"מ: נשווה ביקוש להיצע: נציב P=, ונקבל כי השכר )W( הינו. נציב שכר זה בביקוש / היצע העובדים ונראה כי מועסקים 511 עובדים. את מספר המועסקים נציב בפונ' הייצור ונגלה כי התפוקה )Q( הינה 1,11.

54 הקדמה תרגיל 4.5 ש"מ ט"א, הוצאות והיצע יצרן הפועל בתנאי תחרות משוכללת יגיע לרווח מרבי אם ייצר בתנאי שמחיר השוק גבוה מהעלות השולית לייצור אותה תפוקה, בתחום בו העלות השולית עולה. בטווח ארוך - נייצר רק אם המחיר גבוה מ- P )נקודה A(. המחיר בתחום הירוק. בטווח הקצר נייצר רק אם המחיר גבוה מ-* P )נקודה B(. המחיר בתחום הכחול. לא נייצר כלל אם המחיר נמוך מ-* P )נקודה B(. המחיר בתחום האדום. נקודה B נקראת "נקודת סגירה". עקומת ההיצע הינה למעשה עקומת ה- MC, החל מנקודה.B כאשר הוחלט לייצר, לעולם נייצר בנקודה בה,.P=MC הקשר בין MP ל- : MC naor189@gmail.com נאור שימול

55 תרגיל - 7 שאלה 4 במשק 11 מפעלים המיצרים תפוקה לפי מספר עובדים בהתאם לטבלה הבאה, שכל יח' תפוקה נמכרת ב- 1 ש"ח. פועלים L תפוקה TP תפוקה שולית MP ערך ת.ש. VMP א.. מתכנן מרכזי היה מחלק את העובדים במפעלים בהתאם לערך התפוקה השולית שלהם, בסדר יורד. כאשר ישנם 521 עובדים, 1 מפעלים היו מעסיקים 5 עובדים ו- 21 מפעלים היו מעסיקים 6 עובדים. סך התפוקה במשק הייתה: 1*55 21*6 + = כאשר ישנה תחרות משוכללת התוצאה זהה, שכר העבודה נקבע ע"י ערך התפוקה השולית של העובדים שהוא *1 = 1. רווח של בעל מפעל )עם 5 עובדים(: = 13 8*5 1*53 רווח של בעל מפעל )עם 6 עובדים(: = 13 8*6 1*61 ב. כמובן שאין הבדל בין בעלי המפעלים, מאחר שלמפעל עם הפועל הנוסף משולם בדיוק הערך שהוא מוסיף לרווחי המפעל. מספר העובדים הינו השכר הינו ערך התפוקה השולית, 51. ב- 55 מפעלים יש 1 עובדים וב- 4 מפעלים יש 4 עובדים. רווחי בעל מפעל )1 עובדים( הינו: =3*1 54 1*84. כן, כיוון שרווחי המפעל )541( גבוהים מעלות החכרת המפעל )1(, הרי שיפתחו עוד מפעלים. כאשר רווח של מפעל יהיה שווה ל- 1, בדיוק כמו עלות החכרת המפעל לא יפתחו מפעלים נוספים. רווח כזה יחול כאשר יש במפעל 5 עובדים. כך השכר של העובד הינו 51, וערך תפוקת המפעל הינו 551. מה שמשאיר רווח של 8=5*53-9. כדי שיהיו 5 פועלים בכל מפעל, צריך שיהיה : מפעלים. הערה: בחישוב מדוייק היה מתקבל 21.2 מפעלים, כיוון שאין חלקי מפעל נעגל למעלה, מאחר וכאשר שיש 21 מפעלים עדיין קיים רווח חיובי, יפתח מפעל נוסף. naor189@gmail.com נאור שימול

56 ג. הטענה שגויה. הגדלת המפעלים אכן פוגעת ברווחי בעלי המפעלים הקיימים. אך יתווספו מפעלים נוספים כיוון שעוד משקיעים ירצו להרוויח מפתיחת המפעל. בשוק תחרותי כל פרט דואג לרווחתו בלבד ולא מתחשב בשאר בעלי המפעלים. שאלה נוספת )ממבחן( להלן נתוני משק "דינמו" במשק 11 עובדים ו- 11 עובדות..Y או יחידת X כל עובד מייצר ביום יחידת Y. או 4 יחידות X כל עובדת מייצרת 2 יחידת X. במשק צורכים תמיד 51 יחידות חלק א' הציגו את עקומת התמורה של המשק. ע.א.ש. ב- X Y סה"כ X יח' סה"כ יח' עובד )11( עובדת )11( 5 3 סה"כ Px חלק ב' כעת הניחו שהמשק פתוח לסחר בינלאומי. המחירים בעולם הם תמורת.Y 1.1 X Py=1, =1,5 שימו לב: יחס ההחלפה הוא 1 יחידת naor189@gmail.com נאור שימול

57 הראו את נקודת הייצור של המשק. הראו את הרכב הסחר וציינו את חלוקת העבודה בין עובדים ועובדות.. נק' היצור הינה הנקודה הירוקה )11,411(, בה כל העובדים מייצרים והעובדות מייצרות Y. כמה יחידות המשק ימכור X Y 51 יצרוך המשק אם הוא צורך 51 יחידות X? X יח'.)51,455( בתמורה ל- 55 יח' Y, ובכך יצרוך את הנק' הסגולה.2 חלק ג' בהנחה של שוק עבודה תחרותי )הרבה מאוד יצרנים פוטנציאלים מהו השכר של כל עובד? מהו השכר של כל עובדת? הדרכה: X ושל - )Y הניחו שהעובדים אדישים בין סוגי העבודות ולכן יעבדו במקום שיציע להם שכר עבודה הכי גבוה. השכר יקבע לפי ערך התפוקה השולית של העובד בכל ענף. בענף X יקבע שכר לעובד של 511, ובענף Y יקבע שכר לעובדת של )4*111(. חשבו מהו השכר שיהיה מוכן לשלם מעסיק לכל עובד ועובדת בכל ענף ובהתאם לכך היכן יועסקו העובדים והיכן יועסקו העובדות? מעסיק בענף X יהיה מוכן לשלם לעובד כערך התפוקה השולית 511. שלו, ולעובדת יהיה מוכן לשלם )2*111(. בענף Y, המעסיק יהיה מוכן לשלם לעובד רק 111, כערך התפוקה השולית שלו, ולעובדת יהיה מוכן לשלם לפי המשכורות שמוכנים לשלם המעסיקים נראה כי העובדים יעדיפו לעבוד בענף X, בו משכורתם גבוהה יותר וכי העובדות תעדפנה לעבוד בענף Y בו משכורתן גבוה יותר. האם שוק עבודה שונים כמו בחלק ב'? תחרותי ללא מתכנן מרכזי, יקצה את העובדים לענפים הראו באמצעות חישובים. נראה כי שוק תחרותי מקצה את העובדים בדיוק כמו שמתכנן מרכזי היה מקצה אותם. העובדים ליצור X והעובדות ליצור Y...2 naor189@gmail.com נאור שימול

58 - תרגיל 2 הוצאות והיצע שאלה 1: א. השלם את שתי העמודות הראשונות בטבלת הנתונים להלן. הטבלה מתייחסת ליצרן בודד לשבוע יצור אחד, כאשר עבודה הוא גורם הייצור היחידי. עלות שכר של פועל לשבוע עבודה היא 2 שקלים. סה"כ סה"כ עלות עלות סה"כ תפוקה מספר יחידות של רווח פדיון שולית ממוצעת עלויות שולית הפועלים )כ"א המוצר X עובד שבוע( ב. ג. ד. ה. ו. ז. בנה את עקומת סך העלויות של היצרן הבודד לשבוע )חבר את הנקודות הסמוכות בקו ישר(. חשב את העלות הממוצעת ואת העלות השולית ובנה את עקומת העלות השולית השבועית של היצרן הבודד. )שים לב העקומה היא עקומת מדרגות(. נסה לבנות באותה מערכת צירים של סעיף ב' את עקומת התפוקה השולית. האם הדבר אפשרי? הסבר. בנה בעקומה נפרדת את התפוקה השולית. מה הקשר בין העלות השולית לתפוקה השולית? כיצד תושפענה העלויות )הכוללת, הממוצעת והשולית( מהכפלת שכרו של העובד מ- 2 שקלים ל- 12 שקלים לשבוע. שאלה 1: א. השלם את הטורים: סה"כ פדיון, וסה"כ רווח בלוח שלעיל. בהנחה שמחיר השוק הוא 12 שקל ליחידת X, ושכר העובד 2 שקלים לשבוע. חשב את רווח היצרן עבור כל כמות X מ- 1 עד 2 יחידות. מהי הכמות אשר היצרן יציע? מדוע לא יותר? מדוע לא פחות? ב. "כל עוד מחיר המוצר גבוה מהעלות הממוצעת, יש רווח חיובי ליצרן ולכן כדאי לו לייצר כמות שבה המחיר שווה לעלות הממוצעת". חשב את העלות הממוצעת לכל יחידת מוצר וחווה דעתך. ג. שרטט את עקומת ההוצאה הכוללת, הפדיון הכולל והרווח. מה מסקנתך? ד. שרטט את עקומת ההוצאה השולית ואת קו המחיר. 18

59 שאלה 3: בהנחה שמחיר השוק הוא 12 שקל ליחידת X: הממשלה הטילה דמי רשיון קבועים בסך 2 שקלים לשבוע. האם כדאי ליצרן לייצר וכמה? א. הנח שדמי הרשיון הם 18 שקלים לשבוע. האם כדאי לו לייצר וכמה? ב. הנח שהיצרן כבר שילם את דמי הרשיון בסך 18 שקלים לשבוע אחד ואין מחזירים את ג. התשלום. האם כדאי לו לייצר באותו שבוע וכמה? מה יקרה בטווח הארוך? )החל מהשבוע השני( ד. הסבר את הקריטריון על פיו פועל היצרן. ה. בנה את עקומת ההיצע של היצרן למוצר X כאשר שכר העבודה הוא 2 שקלים לשבוע: ו. בהנחה שאין דמי רשיון 1. בהנחה שיש דמי רשיון שבועי קבועים בסך 18 שקל. 1. הראה בגרף את הרווח של היצרן שאלות נוספות שאלה 1: פונקצית היצור נתונה בטבלה הבאה: ימי עבודה תפוקה שכר העבודה הוא 12 שקל ליום, ומחיר המוצר הוא 2 שקל ליחידה. בשאלה זאת עקומות הביקוש לעובדים וההיצע הן רגילות ולא מדרגות. חבר את הנקודות המתאימות בקווים רציפים. א. חשב וצייר את עקומת הביקוש לגורם היצור ואת עקומת ההיצע. סמן את נקודות מקסימום הרווח. ב. הנח שבגלל שיפורים טכנולוגיים גדלה התפוקה ב- 12% )לכל מספר של ימי עבודה(. צייר את עקומת הביקוש לעבודה, היצע המוצרים ואת נקודות מקסימום הרווח עבור המקרים הבאים: 1. אין שינוי בשכר ובמחיר המוצר. 1. השכר עלה ב-, 12% ומחיר המוצר נשאר ללא שינוי. 3. מחיר המוצר הוא )ירד ב- ) 12% והשכר נשאר ללא שינוי. ג. הנח, במקום סעיף ב, שהשיפורים הגדילו את התפוקה ב- 1 יחידות עבור כל מספר של פועלים. צייר את עקומת הביקוש לעבודה, היצע המוצרים, ואת נקודות מקסימום הרווח עבור המקרה בו אין שינוי בשכר העבודה ובמחיר המוצר. 19

60 שאלה 1: סך ההוצאות של יצרן נתון ע"י הפונקציה: TC(X)= 25 + X 2 א. חשב: ATC, AVC, MC ונקודת המינימום של ATC ב. חשב את הרווח עבור המחירים הבאים של X: 8,12,11. ג. כיום, בתקופה אחת מחירו של X הוא 8, ובתקופה אחרת מחירו 11. הממשלה מעונינת לקבוע בחוק שמחירו של X יהיה 12 בכל תקופה, כדי למנוע זעזועים. האם ההצעה טובה ליצרן X? )חשב את הרווח הממוצע בשני המקרים(. שאלה 4 אילו מבין הטענות הבאות נכונה: כאשר MP=AP מתקיים גם ש- MC=ATC א. כאשר MP=AP מתקיים גם ש- MC=AVC ב. כאשר W<VMPL=VAPL הפירמה תייצר בזמן הקצר ותסגור בטווח הארוך. ג. תשובות א' ו ג' נכונות. ד. תשובות ב' ו ג' נכונות. ה. 21

61 הקדמה תרגיל 5 הוצאות והיצע יצרן הפועל בתנאי תחרות משוכללת יגיע לרווח מרבי אם ייצר בתנאי שמחיר השוק גבוה מהעלות השולית לייצור אותה תפוקה, בתחום בו העלות השולית עולה. בטווח ארוך - נייצר רק אם המחיר גבוה מ- P )נקודה A(. המחיר בתחום הירוק. בטווח הקצר נייצר רק אם המחיר גבוה מ-* P )נקודה B(. המחיר בתחום הכחול. לא נייצר כלל אם המחיר נמוך מ-* P )נקודה B(. המחיר בתחום האדום. נקודה B נקראת "נקודת סגירה". עקומת ההיצע הינה למעשה עקומת ה- MC, החל מנקודה B. כאשר הוחלט לייצר, לעולם נייצר בנקודה בה,.P=MC הקשר בין MP ל- : MC

62 שאלה 1 א. השלמת הטבלה, שכר פועל הינו 5 ש"ח. יחידות של X מספר הפועלים L תפוקה שולית MP סה"כ עלויות TVC עלות ממוצעת AVC עלות שולית MC סה"כ פדיון סה"כ רווח π ½ / ¼ / / TVC ב. סך העלויות Q ג MC עלות שולית Q

63 ל 5 אוניברסיטת בן-גוריון מבוא לכלכלה א' תשע"ד ד. לא ניתן לבנות באותה מערכת צירים את עקומת התפוקה השולית ואת עקומת סך ההוצאות כיוון שהתפוקה השולית הינה במונחי עובדים )ציר X כמות עובדים( ועקומת סך ההוצאות הינה במונחי מוצרים ( ציר - X כמות מוצרים(. ה MP תפוקה שולית L ו. ז. קשר הפוך, כשתפוקה שולית עולה, העלות השולית יורדת, ולהפך. נתבונן בנוסחאות הבאות: עלות כוללת: עלות ממוצעת: עלות שולית: כאשר השכר מוכפל פי 2 ועולה מ- -1, כל העלויות )כוללת, ממוצעת ושולית( מוכפלות פי. 2

64 שאלה 2 א. ב. הושלם בטבלה לעיל. היצרן יציע כמות של 1 יח'. כיוון שנקודה זו ממקסמת את סך הרווח שלו. אין ליצרן טעם להגדיל את היצור, כיוון שעלות היצור של היחידה הבאה )25( גבוהה מעלות המכירה )2(. אמנם זה נכון שכשמחיר המוצר גבוהה מהעלות הממוצעת יש ליצרן רווח חיובי, אך היצרנים רוצים למקסם את הרווח, ולא רק רווח חיובי. לכן יצרן ישווה את המחיר לעלות השולית ביצור ולא לממוצעת. נתבונן בגרף הבא: ניתן לראות, שסך הפדיון של היצרן הינו,)Q*P( המלבן האפור והצהוב גם יחד. סך הפדיון של היצרן מתחלק לרווח ועלויות היצור. כאשר היצרן מחליט לייצר בנקודה בה המחיר )P( שווה לעלות השולית,)MC( הוא מיצר בנקודה A. רווחו של היצר הינו המלבן הצהוב וסך עלויות היצרן הינם המלבן האפור. שכן סך העלויות שווה לכמות המיוצרת )*Q( כפול עלות היצור הממוצעת.)AVC( אם יחליט היצרן לייצר בנקודה בה המחיר שווה לעלות הממוצעת, נקודה B. הרי שרווחים יהיו. )לא יהיה לו שטח צהוב( פדיון רווח הוצאה כוללת Q ג.

65 MC Q ד. שאלה 3 כאשר מחיר השוק הינו 2 ש"ח ליח' X. א. גם אחרי הטלת דמי רשיון בסך 9 ש"ח יש ליצרן רווח חיובי )(, והוא ימשיך לייצר 1 יח'.)MC=P(. X ב. כאשר דמי רשיון הינם 1 ש"ח, לא כדאי ליצרן לייצר כלל. בשאלה 2 ראינו שהרווח התפעולי )ללא הוצאות קבועות) FC ( כמו דמי רשיון( של היצרן הינו 15 ש"ח. כאשר הרווח התפעולי גבוה מההוצאות הקבועות, היצרן ימשיך לייצר. כמובן בנקודה בה המחיר שווה לעלות השולית. ג. אם כבר שילמנו, כמובן שנמשיך לייצר. עדיף להפסיד 1 ש"ח מהפסד של 1 ש"ח. ניצר 1 יח' X. ד. ה. בטווח הארוך הייצור יפסק. היצרן ירוויח ולא יפסיד 1. אם המחיר גבוה מהעלות הממוצעת המשתנה, נייצר בט"ק. אם המחיר גבוה מהעלות הממוצעת הכוללת, נייצר גם בט"א. בכל מצב שנחליט לייצר, נייצר בנקודה בה המחיר שווה לעלות השולית. עלות שקועה הינה עלות ששילם היצרן ולא ניתן להשיבה.

66 ו. 2 ATC TC AVC TVC סעיף: MC Q MC AVC ATC הרווח של היצרן הינו המלבן שתוחם את קו המחיר עם ההוצאה הממוצעת )ללא דמי רשיון(, או לחלופין השטח שבין קו המחיר לעקומת העלות השולית.

67 שאלה 4 א. עובדים L סך התפוקה תפוקה שולית עלות התפוקה עלויות משתנות עלות שולית עלות ממוצעת AVC MC TVC P*TP MP TP MC/AVC MC AVC TP בטווח הקצר נייצר בקטע בו עק' ה MC גבוהה מעק' ה,AVC כל ה MC הינו ההיצע. ב. ג. כאשר המחיר 2 ש"ח )הקו הירוק(, תפוקת החיטה הינה 515. הנקודה בה מחיר המוצר שווה לעלות השולית לייצורו )מסומן בטבלה בירוק(. רווח בעל שדה נראה בגרף כשטח שבין קו המחיר לקו העלות השולית. דרך חלופית לראות את הרווח בגרף הוא המלבן שיוצר קו המחיר עם העלות הממוצעת. המלבן הכתום בגרף.

68 שאלה 2 שאלות נוספות ( ) פונקצית ההוצאות של היצרן: א. את נקודת המינימום שך ה- ATC ניתן לחשב בני דרכים: להשוות את ה- ATC עם ה- MC, או לגזור את פונצית ה- ATC ולהשוות ל-. ב. חישוב הרווח כשנתון לנו מחיר, נשווה אותו ל- MC, כך נדע כמה לייצר ולחשב את הרווח. משוואת הרווח הינה: ג. היצרן מעדיף תנודות מחירים. ממוצע הרווח של היצרן כאשר יש תנודות מחירים הינו 1. אם המחיר יהיה קבוע 1, היצרן ירוויח.

69 תרגיל - 5 הביקוש שאלה 1: במשק 1,222 צרכנים זהים בטעמם ובהכנסתם. הכנסת כל צרכן היא 1,222 שקל לחודש. במחקר Q=16-2P שבדק את ביקוש משקי הבית לבשר נמצא שעקומת הביקוש של פרט ממוצע היא: התווה את עקומת הביקוש לבשר של הצרכן הבודד. א. חשב את הוצאות הצרכן לקניית בשר בכל מחיר. ב. חשב את גמישות הביקוש לבשר )ביחס לשינויים במחיר( במחירים של 1 ו- 4 שקלים ג. לק"ג )גמישות נקודתית(. 1 ל- 4 שקל. חשב את הגמישות הממוצעת )הקשתית( בתחום המחירים בין ד. במחקר נמצא שעליה בהכנסתו של הצרכן, מ- 1,222 שקל ל- 1,222 שקל, מכפילה את ה. הכמות המבוקשת של בשר בכל מחיר ומחיר. רשום ושרטט את עקומת הביקוש של הצרכן כאשר הכנסתו היא מהי גמישות ההכנסה של הביקוש לבשר? P = q 1 P = q 2 שאלה 1 נתונה עקומת הביקוש לסלק בערים א' ו ב' : הביקוש בעיר א': הביקוש בעיר ב': כאשר : q 2, q 1 הן הכמויות הנצרכות בכל עיר בהתאמה. - P המחיר בשקלים לק" ג. א. שרטטו את עקומת הביקוש של כל עיר בנפרד. ב. חשבו ושרטטו את עקומת הביקוש לסלק של שתי הערים יחד. ג. בעקומת הביקוש המצרפית: חשבו את סך הוצאות הצרכנים עבור מחיר של 5 שקלים לק"ג ועבור מחיר של 4 שקלים לק"ג. האם גדלו או קטנו הוצאות הצרכנים? מה ניתן לומר על גמישות הביקוש? 21

70 כ 3. שאלה 3 ידוע כי הביקוש למוצר יורד משמאל לימין, וכי בכל רמת מחירים ירידה נוספת של 12 זוז במחיר תגדיל את הכמות המבוקשת ב- 122 יחידות. במחיר 2 הכמות המבוקשת היא 1,222 יחידות. א. חשב גמישות הביקוש עבור רמת מחירים של 2 זוז, 22 זוז, 82 זוז. ב. מה תוכל לומר על גמישות הביקוש ביחס למחיר לאורך עקומת ביקוש של קו ישר? שאלה 4 משפחה נוהגת להוציא באופן קבוע 2%, מהכנסתה החודשית על מזון, ואת יתרת ההכנסה על ביגוד. ההתנהגות המתוארת לא תשתנה, גם אם ישתנו מחירי ביגוד ומזון. א. האם מזון וביגוד הם מוצרים נורמליים או נחותים? חשב גמישויות ההכנסה שלהם. ב. האם מזון וביגוד הם מוצרים תחליפים? ג. מהי גמישות הביקוש )ביחס למחיר( למזון? לביגוד? שאלות קצרות חוו דעתכם על הטענות הבאות: 1. עליית ההכנסה של הפרטים תגדיל את הביקוש לכל המוצרים הקיימים בשוק. 1. לאחרונה ירדו תעריפי הטלוויזיה בכבלים. לא ברור מדוע בעלי בתי הקולנוע מחו על כך ואילו יצרני הטלוויזיות שמחו על כך. שגמישות הביקוש למוצר גבוהה מיחידתית, עליית מחירו של המוצר תקטין את הכמות הנצרכת ממנו אך תגדיל את סך הוצאת הצרכנים על המוצר. 4. עליית תעריפי התחבורה הציבורית תוריד את הביקוש למכוניות פרטיות. 22

71 הקדמה תרגיל 6 הביקוש כאשר אנחנו עוברים מנק' A לנק' - B, נאמר שיש שינוי בכמות המבוקשת. כאשר נעבור מעקומת הביקוש הכחולה לעקומת הביקוש האדומה, נאמר שיש שינוי בביקוש. שינויים אקסוגניים מזיזים את עקומת הביקוש. )טעמים, הכנסה, מחיר מוצר אחר(. שינויים אנדוגניים מזיזים את הכמות המבוקשת. )מחיר המוצר, הכמות המבוקשת ממנו(. גמישות נקודתית: גמישויות η η ( ) ( ) גמישות קשתית: גמישות הביקוש: η

72 כשעקומת הביקוש לינארית - הגמישות לאורכה משתנה, פירוט בהמשך התרגיל. גמישות צולבת גמישות הביקוש למוצר מסויים ביחס למחירו של מוצר אחר. η משלים η בלתי תלוי η תחליפי η גמישות הכנסה גמישות הביקוש למוצר מסויים ביחס להכנסה. η נחות η ניטרלי η נורמלי η מוצר גיפן מוצר שכשמחירו עולה, הביקוש אליו גדל.

73 שאלה צרכנים במשק ששכרם 111 לחודש. עקומת הביקוש של צרכן בודד הינה: או א. עקומת הביקוש של צרכן בודד: ב. חישוב הוצאת הצרכן לכל מחיר, כשהכנסתו הינה. 111 מחיר P כמות Q סך הוצאה E ג. נוסחת הגמישות הינה: η בחישוב הגמישות הנקודתית: η η ד. הגמישות הקשתית בתחום המחירים 2 ל- 4 : η ( ) ( )

74 ה. ההכנסה גדלה ל- 11. עקומת הביקוש החדשה: η ( ) ( ) שאלה 2 לא משנה באיזה נק' הינו בודקים את גמישות ההכנסה, התוצאה היתה זהה. עיר א': עיר ב': א. עקומה של כל עיר בנפרד. ב. עקומת ביקוש משותפת: - סכימת הביקושים.

75 ג. סך הוצאות הצרכנים ברמות מחיר שונות: הוצאת הצרכנים על סלק ירדה עם הירידה במחיר. η ( ) הגמישות קטנה מ-. η ולכן סך ההוצאה ירדה: שאלה 3 א. מנתוני השאלה עולה כי הביקוש הינו: הגמישות הינה: η מחיר P 5 כמות Q

76 η η η ב. גמישות הביקוש, לאורך עקומת ביקוש לינארית הולכת וגדלה ככל שאנו "עולים" במעלה עקומת הביקוש. זאת כיוון ש- הינו השיפוע של הקו והוא קבוע, כך שכש המחיר )P( עולה, והכמות )Q( יורדת, הביקוש עולה. שאלה 4 המשפחה מוציאה את הכנסתה כך: 1. מהכנסתה על מזון, ו- 1. מהכנסתה על ביגוד. א. כמובן שהמוצרים נורמלים, ככל שנגדיל את ההכנסה, הכמות הנרכשת תגדל. הגמישות הינה: η גמישות יחידתית, גידול בשיעור מסויים )באחוזים( בהכנסה יגדיל את הצריכה מהמוצר המסויים באותו שיעור )ב-%(. ב. המוצרים אינם תחליפים, שכן שינוי במחיר של מוצר מסויים כלל לא משפיע על הכמות הנרכשת מהמוצר השני. המוצרים בלתי תלויים. ג. גמישות הביקוש הינה: η זאת מאחר ו-

77 שאלות קצרות לא נכון, תלוי בסוג המוצר. )נורמלי, רגיל או נחות(. קולנוע הינו מוצר תחליפי לכבלים. כשמחיר הכלבלים יורד, הביקוש לקולנוע יורד...2 ואילו טלויזיה הינו מוצר משלים לכבלים. מחיר הכבלים יורד, הביקוש לטלויזיות גדל.. לא נכון. נתבונן בגמישות: η ולכן, ז"א שסך ההוצאה על המוצר קטנה. 4. לא נכון.

78 שאלות נוספות שאלה 1 צרכן מוציא את כל הכנסתו לרכישת שני מוצרים X ו Y. ידוע שכתוצאה מירידה בהכנסתו ירדה סך ההוצאה של הצרכן לרכישת מוצר X. מכאן: א. X הוא מוצר נורמלי ו Y מוצר נחות. ב. שני המוצרים נורמלים. Y הוא מוצר נורמלי ולא ניתן לקבוע אם X הוא נורמלי או נחות. ג. X הוא מוצר נחות ו Y הוא מוצר נורמלי. ד..1 ה. X הוא מוצר נורמלי ולא ניתן לקבוע אם Y הוא נורמלי או נחות. תרגיל, תחרות משוכללת שאלה 1: במשק שני ישובים סמוכים. ישוב א' מונה 2,222, צרכנים זהים בעלי הכנסה של 1,222 שקל לחודש וישוב ב' מונה 12,222 צרכנים זהים בעלי הכנסה של 1,222 שקל לחודש. עקומות הביקוש לבשר של הצרכנים )בהתאם לרמת הכנסתם( נתונות בתרגיל 5 שאלה 1. במשק 122 יצרנים זהים. העלויות השוליות של היצרן הבודד הן: עלות שולית )שקל לק"ג( תפוקת בשר חודשית )באלפי ק"ג( MC Q , א. חשב את עקומת הביקוש של המשק לבשר. ב. תאר גרפית את עקומת ההיצע של המשק לבשר )חבר את הנקודות הסמוכות בקווים ישרים(. ג. התווה את עקומת הביקוש וההיצע בציור אחד. לפי הדיאגרמות, מהם המחיר והכמות של שיווי המשקל בשוק זה? הסבר. ד. הנח שעבודה היא גורם הייצור המשתנה היחיד. הראה, בעזרת טבלה וציור, כיצד ישתנו מחיר וכמות שיווי המשקל כתוצאה מהכפלת שכר הפועלים. כיצד תושפע ההוצאה של הצרכנים? חשב מספרית. )בתשובתך התעלם מהשפעת הכפלת השכר על הביקוש(. ה. )התעלם מסעיף ד'( הנח שהכנסת הצרכנים בישוב א' עלתה מ- 1,222 שקל ל- 1,222 שקל וכתוצאה מכך הוכפלה כמות הבשר המבוקשת על ידם. חשב והראה )בעזרת טבלה וציור( 23

79 איך ישפיע הדבר על מחיר וכמות שיווי משקל בשוק ואיך יושפעו פדיון היצרנים ורווחיהם. כיצד תושפע תצרוכת הצרכנים בכל אחד משני הישובים והוצאותיהם על בשר? שאלה 1: הנח שעקומת הביקוש לתה וקפה יורדת משמאל לימין ועקומת ההיצע עולות משמאל לימין. בגלל שטפונות נפגעו מטעי התה וכתוצאה מכך הצטמצם ההיצע. כיצד ישפיע הדבר על: א. מחיר השוק והכמות הנמכרת של תה. ב. מחיר השוק והכמות הנמכרת של קפה. ג. הוצאות הצרכנים על תה. )הנח הנחות לגבי גמישות הביקוש לתה- ונתח 3 מקרים שונים(. ד. פדיון יצרני הקפה. ענה בעזרת עקומת ביקוש והיצע והנח שקפה ותה הנם מוצרים תחליפים. 24

80 שאלה 3: בארץ מגדלים מלונים בנגב ובגליל. לכל מגדלי המלונים בארץ עקומות היצע העולות משמאל לימין. בשוק שוררת תחרות משוכללת. עלות ההובלה בתוך הארץ זניחה. המחיר כיום הנו 1,222 ש"ח לטון. א. אחד ממגדלי המלונים בנגב שייצר בנתוני המצב המקורי 12 טון בשנה, מצא שיטה להוזלת הייצור ב- 122 ש"ח לטון בכל כמות. כתוצאה מכך: 1. מה יקרה למחיר בשוק? באיזה מחיר ימכור המגדל את תוצרתו? 1. מה יקרה לכמות שתימכר בשוק? 3. האם רווחיו של המגדל יגדלו ב : 1222 ש"ח\ יותר מ 1222 ש"ח\ פחות מ 1222 ש"ח? נתחו באמצעות עקומות היצע וביקוש. ב. כעת הניחו שאת השיטה להוזלת הייצור גילו כל מגדלי הנגב. אצל מגדלי הגליל לא היה שום שינוי. 1. מה יקרה למחיר המלונים בארץ? מה יקרה לכמות הנמכרת? 1. מה יקרה לכמות שייצרו מגדלי הנגב? מה יקרה לרווחיהם? 3. מה יקרה לכמות שייצרו מגדלי הגליל? מה יקרה לרווחיהם? שאלה 4 במשק 122 מפעלים זהים המייצרים מוצרי תעשיה. כל הפועלים במשק זה זהים בכושר עבודתם. במשק מייצרים אך ורק מוצרי תעשיה. מחיר מוצר תעשיה הנו 12 שקלים. נתוני התפוקה השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות במפעלים אלה הם: תשומות פועלים ליום סך התפוקה במפעל בודד תפוקה שולית , 58, 5,4 8 2, , , 11 25

81 א. במצב הפתיחה יש במשק 212 עובדים. 1. איך מתכנן מרכזי היה מקצה את העובדים בין המפעלים ומה הייתה התפוקה הכוללת במשק? 1. בהנחה שמתקיימת תחרות מלאה בשוק העבודה. חשבו שכר העבודה, הרווח של כל בעל מפעל. האם התחרות בשוק העבודה הביאה את המשק לייצור מכסימלי? ב. מספר העובדים גדל ל בהנחה שקיימת תחרות בשוק העבודה, חשבו השכר, הרווח של כל בעל מפעל בטווח קצר כשמספר המפעלים קבוע כעת הניחו שבטווח ארוך קיימת אפשרות להחכיר מפעלים נוספים אך עלות ההחכרה של מפעל חדש היא 82 שקלים ליום. א. האם לדעתכם יפתחו מפעלים חדשים? הסבירו את המנגנון שיביא לכך. ב. מה יהיה מספר המפעלים בשיווי משקל של הטווח הארוך? מה יהיה שכר העבודה בשיווי משקל של הטווח הארוך? )בטווח הארוך אף יזם אינו רוצה להכנס לענף או לעזוב אותו(. ג. טענה: "הגדלת מספר המפעלים מנוגדת לאינטרס של בעלי המפעלים, ולכן מספר המפעלים לא יגדל." חוו דעתכם. 26

82 שאלות נוספות שאלה 1 במשק קיימים 16 שדות בהם מגדלים מלפפונים (X (, ו 25 -שדות בהם מגדלים פרחים (Y). המשק מקים מסחר בינלאומי. מחיר מלפפונים בעולם הוא = 2 Px לקילוגרם ומחיר הפרחים הוא = 3 Py לפרח. 1/ 2 פונקצית הייצור של שדה מלפפונים היא Qx 1L 1/ 2 ופונקצית הייצור של שדה פרחים היא Qy 2L היצע העובדים במשק נתון ע"י הנוסחה 17/L w. = עובדים יכולים לעבור מייצור מלפפונים לייצור פרחים ולהפך ללא כל עלות. הביקוש של הצרכנים המקומיים למלפפונים הוא Px = 12/Qx והביקוש המקומי לפרחים נתון ע"י הנוסחה.Py = 16/Qy א. חשבו את הביקוש המצרפי לעובדים. ב. מצאו את שיווי המשקל בשוק העבודה,מהו שכר העבודה,כמה עובדים מועסקים וכמה עובדים מועסקים בכל ענף? ג. תארו את שיווי המשקל בשווקי המוצרים) כמויות,מחירים יבוא יצוא.(מהי הרווחה החברתית בכל אחד מהשווקים? לוו את תשובתכם בתיאור גרפי של שוק המלפפונים,שוק הפרחים ושוק העבודה. עקב לחץ של מגדלי הפרחים שאימו שיפסיקו לגדל פרחים אם לא יקבלו תמיכה מהממשלה, החליטה הממשלה שהיות ופרחים תורמים לנוף ולסביבה,היא תעניק סובסידיה בגובה 1 לכל פרח מיוצר. ד. חזרו על הסעיפים א,ב,ו -ג כעת,מה קרה לרווחה החברתית במשק?לוו את תשובתכם בגרפים. 27

83 שאלה 2 שני משקים סמוכים זה לזה אינם יכולים לסחור ביניהם, בשל הנהר הסואן המפריד ביניהם. בשני המשקים מייצרים בננות. מחיר הבננות במשק השמאלי גבוה מזה של המשק הימני. לאחרונה הושלמה בניית גשר על פני הנהר הסואן, ונתאפשר הסחר בין המשקים. בהנחה שהוצאות ההובלה זניחות, הראה מה יקרה למחיר, לייצור וליבוא )יצוא( ולצריכה של בננות בכל אחד מהמשקים. הדרכה: התווה, זה ליד זה, את שוק הבננות בכל אחד מהמשקים. שאלה 3 מוצר X מיוצר באמצעות גורם ייצור משתנה אחד- a. במצב המוצא שורר שיווי משקל בתנאי. P a o o P x תחרות משוכללת בשוקי X ו- a במחירים, א. הצג את שיווי המשקל בעזרת תרשים המתאר את שוק X ושוק a. הראה, בכל אחד מן התרשימים, את הגדלים הבאים: התפוקה, הוצאות הייצור )תשלומים לגורם הייצור(, רווחי היצרנים פדיונם. ב. הנח בנוסף, כי היצע a, העומד בפני הענף, הוא גמיש לחלוטין. נתח את השפעת העלייה בביקוש ל- X על התעסוקה )בענף X(; תפוקת הענף; מחיר a, פדיון היצרנים; סה"כ תשלומים לגורם הייצור ; a רווחי היצרנים. ג. הנח, לחילופין, כי היצע a, העומד בפני הענף, אינו גמיש לחלוטין, כי אם עולה משמאל לימין. השווה את השפעת העלייה בביקוש למוצר שיווי המשקל ההתחלתי ולתוצאות שקיבלת בסעיף ב'. )הנח ששווי המשקל ההתחלתי בשוקי a ו- X הוא באותה נקודה כמו בסעיפים הקודמים(. שים לב לנקודות הבאות: 1. מה הקשר בין שיעור העלייה ב- Pa לשיעור העלייה ב-? Px 1. מה השפעת העלייה ב- Pa על היצע X? 3. הוכח כי כמות שיווי המשקל של X עתה קטנה מזו שמצאת בתשובה לסעיף ב' לעיל, אך גדולה מכמות שיווי המשקל המקורית. 4 שאלה במשק שמייצרים בו רק בוטנים, מצויים 122 שדות דרומיים ו שדות צפוניים. שטח כל שדה 1 דונם וכל שדה נמצא ברשותו של מגדל אחר. גורם הייצור המשתנה היחיד הוא מים המשמשים רק לגידול בטנים. כל המים הם מי תהום ועלות השאיבה היא 42 שקל ליחידת מים אך לא ניתן לשאוב יותר מ- 242 יחידות מים. המים נסחרים במכרז יומי תחרותי. קיימת גם תחרות משוכללת בענף הבוטנים. =92-1P עקומת הביקוש לבוטנים הנה: Q d 28

84 להלן נתוני הייצור היומיים של כל שדה: שדה דרומי שדה צפוני כמות מים )יחידות( חלק א' תפוקה כוללת )ק"ג בוטנים( כמות מים )יחידות( תפוקה כוללת )ק"ג בוטנים( מהי הקצאת המים בין סוגי השדות השונים? 1. מה תהיה התפוקה היומית הכוללת של המשק? 1. מה התפוקה השולית של המים? 3. חשבו את מחיר הבוטנים? 4. מה יהיה מחיר מ"ק מים? 2. חשבו את התפוקה השולית של שדה דרומי. 5. חלק ב ' החקלאים טענו שעלות הפקת המים )שאיבה( נמוכה בהרבה מהמחיר שהם נדרשים לשלם ולכן דרשו משר החקלאות שיערוך חישוב של עלות השאיבה ולפי זה יקבע את מחיר המים. שר החקלאות קיבל את דרישתם ומחיר יחידת מים נקבע ל- 42 שקל. השר גם קבע שהמים יחולקו חצי חצי בין חקלאי הצפון וחקלאי הדרום. "למדתי מבוא לכלכלה באוניברסיטה. אם המים הם גורם הייצור שר הפשטנות: המשתנה בייצור בוטנים, ברור שהוזלתם תקטין את עלות הייצור ותוריד גם את מחיר הבוטנים" שר התחכום: "גם אני למדתי מבוא לכלכלה. מחיר הבוטנים לא רק שלא ירד, הוא אפילו יעלה. עליכם לקבוע מי מהשניים צודק. הסבירו ונתחו באמצעות הדגמה. חלק ג' להתפלת מי ים בכמות בלתי מוגבלת בעלות של 52 שקל ליחידת כעת הניחו שקיימת טכנולוגיה מים. מספר רב של יצרנים יכולים לבצע את ההתפלה. הממשלה מניחה את קביעת מחיר המים לשוק החופשי. מה יהיה מחיר המים לחקלאים? 1. כמה מים יותפלו? מה תהיה הכמות המותפלת? 1. מה יהיה מחיר הבטנים? 3. מה תהיה כמות הבוטנים המיוצרת? 4. 29

85 שאלה 5 במשק 1,222 יצרנים זהים המייצרים את מוצר X ל-כל אחד מהיצרנים יש הוצאות שוליות יומיות כאלה: 8, כמות מוצעת Q s עלות כוללת TC במשק 4,222 צרכנים וכל צרכן מוכן לקנות כל יום יחידה אחת בלבד בלי קשר למחיר. כמה יחידות ובאיזה מחיר ייוצרו בטווח הקצר? 1. כמה יחידות ובאיזה מחיר ייוצרו בטווח הארוך? 1. בהנחה שבטווח ארוך מאוד קיימת אפשרות לכניסה ויציאה של פירמות לענף עם 3. אותה פונקצית הוצאות, הניחו שפירמות יכנסו לענף אם הרווח גבוה והנורמלי ויצאו אם הרווח נמוך מהנורמלי )הפדיון קטן מהוצאות הכוללות(. מה יהיה מחיר יחידת X? א. מה תהיה הכמות המיוצרת? כמה פירמות יהיו בטווח ארוך? ב. 31

86 הקדמה הנחות: תרגיל 7 תחרות משוכללת מספר רב של יצרנים וצרכנים. )הם אינם משפיעים על המחיר( אין איגוש של יצרנים ואין איגוד של צרכנים. אינפורמציה מלאה. אין מגבלות על מחיר וכמות. )אין התערבות ממשלה( מוצרים הומוגנים עודף הצרכן +עודף היצרן = עודף חברתי )או: סך הרווחה במשק(, מסומן בסגול. סחר בין-לאומי משק בודד קטן ביחס לעולם, מקבל את המחירים כנתונים. עלויות הובלה מצמצות את היצוא והיבוא. כשהמשק נפתח לעולם, העודף החברתי גדל.

87 שער חליפין פיחות עליה בשע"ח, מטבע זר מתחזק ומטבע מקומי נחלש. ייסוף ירידה בשע"ח, מטבע זר נחלש ומטבע מקומי מתחזק. פיחות בערך המטבע המקומי )שע"ח עולה(. מצמצם יבוא ומגדיל יצוא. Pw( עולה(.

88 שאלה 1 הביקוש: ישוב א ב 25, 15 75, 1 תושבים הכנסה ביקוש לפרט ההיצע, של יצרן בודד: P Q א. עקומת הביקוש:

89 ב. ג. ד. מחיר ש"מ הינו 4 ש"ח, והכמות הנמכרת הינה 1111 )אלפי ק"ג(. הוצאת הצרכנים הינה: 4,,=1,,*4 ש"ח. כאשר שכ"ע מוכפל, ה- MC מוכפל גם הוא, ועקומת ההיצע עולה למעלה )עקומה אדומה( נגיע לש"מ חדש בו המחיר הינו 5 ש"ח והכמות הנצרת הינה 751 )אלפי ק"ג(. הוצאת הצרכנית כעת: 3,75,=75,*5.

90 ה. הכנסת הצרכנים בישוב א' עלתה, והביקוש לבשר הוכפל. הביקוש החדש שלהם הינו: הביקוש המצרפי במשק:, כמו בישוב ב'.

91 הוצאת הצרכנים כעת הינה: 5*1,2,=6,,. פדיון היצרנים ורווחיהם כמובן גדלו. תצרוכת הצרכנים בישוב ב' ירדה בגלל העליה במחיר. צריכת הבשר בישוב א' עלתה, שכן הכנסת הפרטים גדלה. שאלה 2 ניתוח המקרה באופן כללי נתבונן בתרשימים הבאים: א. ב. מאחר והיצע התה יורד ל- S )העקומה האדומה( נראה כי המחיר של התה עולה וכי הכמות המבוקשת ממנו יורדת. כיוון שתה וקפה הינם מוצרים תחליפיים, עליה במחיר התה הינו שינוי אקסוגני בשוק הקפה, דבר מגדיל את הביקוש לקפה, ומעבר לעקומה D. ניתן לראות שהן המחיר והן הכמות הנמכרת של הקפה גדלה.

92 הוצאות הצרכנים על תה. ראשית צריך להבחין בין גמישויות שונות של הביקוש לתה 1. גמישות קטנה מ- 1 : ג. η 2. גמישות גדולה מ- 1 : η 3. גמישות יחידתית: η ד. פדיון יצרני הקפה: פדיון

93 שאלה 3 א. 1. המחיר בשוק ישאר ללא שינוי, כן פרט אחד לא יכול להשפיע על מחירי השוק. 2. הכמות בתימכר בשוק תגדל במעט. 3. רווחיו של המגדל יגדלו ביותר מ ש"ח, מאחר והוא מרוויח על כל טון 111 ש"ח יותר, והוא כמובן יגדיל את הכמות הנמכרת. ב. את השיטה גילו כל מגדלי המלונים בנגב: נתבונן בתרשים הבא: הגדלת ההיצע בנגב, גורם להגדלת ההיצע המצרפי )בפחות(, דבר שמוריד את מחירי המלונים בארץ ומעלה את הכמות הנרכשת מהם. כמות המלונים הנמכרת בארץ, כאמור, תגדל. והמחיר ירד. מגדלי הנגד ימכרו יותר מלונים ורווחיהם יגדלו. מגדלי הגליל ימכרו פחות מלונים ורווחיהם יקטנו.

94 שאלות נוספות שאלה 1 במשק 11 שדות של מלפפונים )X( ו- 25 שדות של פרחים )Y(. Px=3 ו-.Py=2 1/ 2 פונ' הייצור של מלפפונים Qx 1L פונ' הייצור של פרחים 1/ 2 Qy 2L.W = L/17 היצע העובדים: והביקושים Py = 16/Qy,Px = 12/Qx למלפפונים ופרחים בהתאמה. א. ביקוש לעובדים: )נשתמש בזהות )W=P*MP בשוק המלפפונים: בשוק הפרחים: סך הביקוש לעובדים: ב. נשווה את הביקוש לעובדים להיצע העבודה ונקבל:.W=2, L=34 ג. בענף המלפפונים מועסקים 11 לעובדים של הענף(. בכל שדה )11 עובדים )נציב את השכר במשוואת הביקוש שדות( יש עובדים. כך שכל פירמה מייצרת )הצבה במשוואת הייצור( 75. סך הענף מייצר 1211 יח'. הביקוש במשק המתקבל ע"י הצבת המחיר בפונ' הביקוש הינו 411. כך שהייצוא של המשק הינו 11 יח' מלפפונים. באותו אופן ניתן לפתור את שוק הפרחים.

95 שאלה 2 המחיר בשני המשקים יהיה כמובן זהה, ויקבע בין המחירים שהיו בכל משק. המשק השמאלי ייבא את עודפי הביקוש והמשק הימני ייצא את עודפי ההיצע למשק השכן.בכל משק יצרכו *Q, ברמת מחיר זהה.Pw

96 תרגיל - 8 תחרות והתערבות ממשלה שאלה 1: בתנאי שאלה 1 בתרגיל,: הממשלה מטילה מס בסך 1.2 שקל ליחידה. צייר את עקומת ההיצע החדשה. א. הנח שעקומת ההיצע אינה משתנה. חשב את עקומת הביקוש החדשה. ב. במה תלוי גודל השינוי במחיר לצרכן ומתי השינוי יהיה מקסימלי? ג. האם תשובתך תלויה בכך האם, על פי החוק, המס נגבה מן היצרנים או מן הצרכנים? ד. שאלה 1: הממשלה שוקלת שתי דרכים אלטרנטיביות להבטחת מחיר מינימום )Pm( שמקבל החקלאי לכל ביצה. דרך ראשונה: לקנות כל כמות שתוצע לממשלה במחיר )Pm( ולהשמידה. דרך שניה: להבטיח את המחיר )Pm( על ידי מתן סובסידיה מתאימה לכל ביצה. א. הצג את שתי התוכניות בעזרת דיאגרמה מתאימה. ב. מה ההבדל בין שתי התכניות מנקודת ראות היצרנים? ג. מה ההבדל בין שתי התכניות מנקודת ראות צרכני הביצים? ד. איזו משתי התכניות תעלה יותר לממשלה? איך עלות זו תלויה בגמישות הביקוש וההיצע? הדגם דיאגרמתית. ה. איזו משתי התכניות עדיפה לכלל המשק? שאלה 3: הנח שיש גם ייצור מקומי וגם יבוא של גפרורים )שני סוגי הגפרורים זהים בכל תכונותיהם(. היצע של חו"ל גמיש לחלוטין וההיצע המקומי עולה משמאל לימין. כדי לצמצם את יבוא הגפרורים, הועלו שלוש הצעות חילופיות: להטיל מכס על יבוא גפרורים, בגובה של שקל אחד לקופסה. 1. להטיל מס קניה על כל צריכת הגפרורים, בגובה של שקל אחד לקופסה. 1. לתת סובסידיה ליצרנים המקומיים, בסך שקל אחד לכל קופסה המיוצרת על ידם. 3. הצג את שלוש ההצעות בדיאגרמה. )הנח שבכל מקרה היבוא נמשך(. א. בהנחה שמטרת הממשלה היא צמצום היבוא, איזו משלוש הצעות היא הטובה ביותר? ב. איזו משלוש ההצעות עדיפה, אם מטרת הממשלה היא מתן עידוד לייצור המקומי? ג. איך יתייחסו לשלוש ההצעות צרכני הגפרורים, יצרני הגפרורים, ושאר הציבור? ד. 31

97 שאלה 4 במדינת בלגוניה שתי ערים. עקומת הביקוש לסיגריות בכל אחת מהערים: בעיר ב': P = 2-4Q 2 בעיר א': P = 1-2Q 1 P ו- Q הם המחיר והכמות. עקומת ההיצע לסיגריות במשק כולו נתונה ע"י המשואה P = 4 + 2Q שוק הסיגריות הוא תחרותי. א. מצא את מחיר שווי המשקל בשוק הסיגריות במדינת בלגוניה וכן את כמות שווי המשקל בכל אחת מהערים. חשב את רווח היצרנים. ב. חשב את גמישות הביקוש הכללית של השוק בנקודת שיווי המשקל, גמישות הביקוש בכל אחת מהערים במחיר שיווי המשקל ואת גמישות ההיצע בנקודת שיווי המשקל. ג. במטרה לצמצם את צריכת הסיגריות מטילה הממשלה מס קנייה בסך 42 שקל ליחידה. כיצד ישפיע צעד זה על המחיר ועל הכמויות בכל עיר? מה יהיו רוחי היצרנים? מהן הכנסות הממשלה ממיסים? 32

98 1 שאלה להלן נתונים של שני סוגי מסעדות : שאלות נוספות )להלן "פיצות"(.הנח שמדובר בענפים תחליפים: 1. בשני הענפים הביקוש יורד וההיצע עולה משמאל לימין. 1. בשני הענפים שוררת תחרות משוכללת. מזללות ההמבורגרים ( להלן המבורגר( ופיצריות 3. לייצור המבורגר משתמשים בבשר בקר. השימוש בבשר בקר לייצור המבורגר מהווה חלק לא זניח בביקוש לבשר בקר. 4. לייצור פיצות משתמשים בגבינת מוצרלה. השימוש בגבינת מוצרלה לייצור פיצות מהווה חלק לא זניח בביקוש לגבינת מוצרלה. 2. כל בשר הבקר מיוצר בארץ. יש גם יצוא של בשר בקר לחו"ל. 5. חלק מגבינת המוצרלה מיובאת מחו"ל. קיים גם מכס של 1 המיובאת לארץ. המכס על גבינת מוצרלה עלה ל- 3 שקלים לק"ג. כתוצאה מכך: שים לב: גבינת מוצרלה היא גורם הייצור המשתנה בייצור פיצות 1. מחיר גבינת מוצרלה: יעלה / ירד / לא ישתנה / לא ניתן לדעת / 1. יבוא גבינת מוצרלה: יעלה / ירד / לא ישתנה / לא ניתן לדעת / שקלים לק"ג על גבינת מוצרלה 3. הכנסות המדינה ממכס על גבינת מוצרלה: יעלו / ירדו / לא ישתנו / לא ניתן לדעת/ 4. מחיר הפיצות: יעלה / ירד / לא ישתנה / לא ניתן לדעת / 2. צריכת הפיצות: תגדל / תקטן / לא תשתנה / לא ניתן לדעת/ 5. בהנחה שגמישות הביקוש לפיצות קטנה מ- 1 )בערך מוחלט(, סך הוצאות הצרכנים על פיצות: יקטנו / יגדלו / לא ישתנו / לא ניתן לדעת/,. מחיר ההמבורגרים במסעדות: יעלה / ירד / לא ישתנה / לא ניתן לדעת / 8. צריכת ההמבורגרים: תעלה / תרד / לא תשתנה / לא ניתן לדעת/ 2. הייצור המקומי של בשר בקר: יעלה / ירד / לא ישתנה / לא ניתן לדעת / 12.הייצוא של בשר בקר: יגדל / יקטן אך לא יפסק / יקטן ויתכן שיפסק / לא ישתנה / 11.אם בכל הענפים מועסקים גם עובדים זהים, שכר העבודה במסעדות ההמבורגר בהשוואה לשכר העבודה בפיצריות יהיה: גבוה יותר / נמוך יותר / זהה / לא ניתן לדעת. 33

99 שאלה 1: הביקוש למוצר X מורכב מביקוש הסקטור הפרטי שגמישותו 1.2 ומביקוש בלתי גמיש לחלוטין של מערכת הביטחון. שוק X תחרותי: מחיר השוק 122 שקל ליחידה. הכמות המיוצרת 2,222 יחידות. מערכת הביטחון קונה 1,222 יחידות, הסקטור הפרטי קונה 3,222 יחידות. עתה מערכת הביטחון זקוקה לעוד 1,222 יחידות. X ביקושה נשאר בלתי גמיש לחלוטין. כלכלן משרד הביטחון דרש שהממשלה תיתן סובסידיה ליצרני X כך שיגדילו את ההיצע ב- 1,222 יחידות ואז המחיר בשוק יישאר 122 שקל. לדעתו גמישות ההיצע היא 1. א. מה גודל הסובסידיה שיש לתת לכל יחידה מוצר. הסבר את תשובתך. ב. כלכלן משרד האוצר טען שהיה זול יותר לאוצר אם משרד הביטחון ירכוש בשוק את הכמות הדרושה: 3222 יחידות. והאוצר יכסה למשרד הביטחון את ההתייקרות. יתרון השיטה הזו לדעתו שהיא תהייה זולה יותר לאוצר. הראה בדיאגרמה אחת את המצב ההתחלתי, את הצעת כלכלן משרד הביטחון ואת הצעת כלכלן האוצר. והשווה את מחירו של X ואת הוצאות הממשלה עבור כל מקרה. שאלה 3: הנח שהודו מהווה מקור בלעדי )בגלל סיבות דתיות( להיצע שלדים. הביקוש לשלדים הוא של בתי ספר לרפואה. הן בעולם והן בהודו. עקומות הביקוש יורדות משמאל לימין. היצע השלדים עולה משמאל לימין. ממשלת הודו החליטה להטיל מס בסכום קבוע על כל שלד מיוצא. הראה בעזרת דיאגרמות מתאימות את השפעת המס, בהשוואה למצב לפני המס על: מחיר שלד לבתי ספר לרפואה בהודו ובעולם, כמות השלדים הנמכרת בהודו ולחו"ל, ערך היצוא בדולרים. שאלה 4: במשק מייצרים וצורכים מספר מוצרים ביניהם מוצר X, המיוצר גם בחו"ל )ההיצע העולמי גמיש לחלוטין במחיר העולמי( ומוצר, Y הנצרך בארץ ומשווק גם לחו"ל )הביקוש העולמי גמיש לחלוטין(. במשק קיימת תחרות משוכללת בשוקי המוצר וגורמי הייצור. ידוע כי במצב המוצא קיים יבוא וגם ייצור מקומי של, X וכי קיים יצוא וגם צריכה מקומית של. Y במטרה להגדיל את היצוא ולצמצם את היבוא, הוצעו מספר הצעות: 1. לתת סובסידיה בסך 1 זוז ליחידה לייצור המקומי של X ושל Y. 1. לתת סובסידיה בסך 1 זוז ליחידה על כל יחידה מיוצאת של Y, ולהטיל מכס בסך 1 ליחידה על כל יחידה מיובאת של X. 3. להטיל מס של 1 זוז ליחידה על הצריכה המקומית של X ושל Y. זוז א. תאר את מצב המוצא בשני השווקים. ב. תאר כל אחת משלוש ההצעות שהוצעו תוך התייחסות לשינויים שיחולו במחיר בשוק המקומי, בכמות המיוצרת, בכמות הנצרכת, בכמות המיוצאת ובכמות המיובאת. במה תלוי השינוי שיחול ביבוא וביצוא לפי כל אחת משלוש ההצעות? 34

100 שאלה 2: במשק קיימים שני אזורים בהם מגדלים חיטה, גורם היצור המשתנה היחיד- מים. פונקצית הייצור היא: , מים )מ"ק( , ערך תפוקת חיטה באזור א' ערך תפוקת חיטה באזור ב' 2 קיימות 12 חוות באזור א' ו- 12 באזור ב'. לרשות המשק 22 מ"ק מים, ושוק המים תחרותי. חוואי אזור ב' טענו שמצבם קשה, ואומנם הוחלט לסבסד את המים שבהם משתמשים חוואי אזור ב' ב- 1 שקל למ"ק. מה השפעת הסובסידיה על התפוקה? הממשלה העניקה סובסידיה למוצר X בסכום קבוע לכל יחידה מיוצרת. במקביל עלתה הכנסתם של צרכני המוצר. I. אם X מוצר נחות לא ניתן לדעת מה יקרה למחיר ליצרן ולכמות המיוצרת אך המחיר לצרכן ירד בוודאות.II אם X הוא מוצר נורמאלי מחירו לצרכן ירד, המחיר ליצרן יעלה והכמות המיוצרת תגדל.III אם הכנסת הצרכנים לא הייתה עולה, התקציב הדרוש למימון הסובסידיה היה נמוך יותר מהתקציב הדרוש במקרה בו חלה עליה בהכנסה א. טענות II I, ו- III נכונות ב. טענות II I, ו- III אינן נכונות ג. טענות I ו- III נכונות. טענה II אינה נכונה ד. טענות II ו- III נכונות. טענה I אינה נכונה ה. טענות II ו- III אינן נכונות. טענה I נכונה שאלה 5 מוצר X נרכש בארץ ומיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל. עלויות ההובלה של המוצר מחו"ל לארץ עלו אך עדיין מתקיים יבוא. איזו מהטענות הבאות נכונה לגבי הוצאות הצרכנים על סחורה מיובאת )כולל עלויות הובלה(. הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת תגדל א. הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת תקטן ב. אם גמישות הביקוש יחידתית, הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת לא תשתנה. ג. אם גמישות הביקוש יחידתית אז הוצאת הצרכנים על הסחורה המיובאת תקטן. ד. כל התשובות הנ"ל אינן נכונות. ה. 35

101 שאלה, מוצר X מיוצר בארץ ונרכש בארץ ובחו"ל. הממשלה מעוניינת לעודד את הייצוא של המשק. הממשלה מתלבטת בין הענקת פרמיית ייצוא של 1 ליחידה לבין סובסידיה של 1 לכל יחידה מיוצרת. אילו מבין הטענות הבאות נכונה: א. שני הצעדים יגדילו את הייצוא באותה מידה. ב. בשני סוגי המדיניות המחיר ליצרן יהיה זהה. ג. לא ניתן לדעת מה יקרה לרווחי הפירמה כתוצאה מהפעלת המדיניות הזו משום שאין מידע על העלות הקבועה של הפירמה. ד. המחיר לצרכן יהיה זהה בשני סוגי המדיניות. ה. תשובות ב' ו-ג' נכונות. שאלה 8 בירושלים ובתל-אביב קיימת אותה עקומת ביקוש, יורדת משמאל לימין, לעגבניות. הוצאות ההובלה של עגבניות בין ת"א לירושלים הן 12 שקל לתיבה )העגבניות מיוצרות באזור תל-אביב(. שוק העגבניות הוא תחרותי, עקומת ההיצע רגילה )עולה משמאל לימין(, וכיום נמכרות עגבניות בשתי הערים. הורדת הוצאות ההובלה ב- 1 שקל תגרום לשינוי הבא: א. המחיר לצרכן בתל-אביב ובירושלים יעלה. ב. המחיר לצרכן בתל-אביב ללא שינוי ובירושלים ירד. ג. המחיר לצרכן בתל-אביב ובירושלים ירד. ד. המחיר לצרכן בתל-אביב יעלה, והמחיר לצרכן בירושלים ירד. ה. אף תשובה אינה נכונה 36

102 הקדמה תרגיל 8 תחרות והתערבות ממשלה כשהממשלה נותנת סובסידיה, אין חשיבות אם היא מחולקת לצרכן או ליצרן המשק יגיע לאותו ש"מ. ההפרש בין המחיר לצרכן למחיר ליצרן מהווה את גודל הסובסידיה. המלבן הכתום מהווה את הוצ' הממשלה למימון הסובסידיה והמשולש האדום הינו הפסד הרווחה בגין הסובסידיה. כשהממשלה מטילה מס, אין חשיבות אם הוא מוטל על הצרכן או על היצרן המשק יגיע לאותו ש"מ. ההפרש בין המחיר לצרכן למחיר ליצרן מהווה את גודל המס. המלבן הירוק מהווה את הכנסות הממשלה ממסים והמשולש האדום, "נטל המס העודף", מהווה את הפסד הרווחה במשק בגין הטלת המס.

103 בהטלת מס / סובסידיה, גמישות הביקוש היא שתקבע את חלוקת המס / סובסידיה בין הצרכן ליצרן. יפורט ויודגם בהמשך התרגיל. מחיר מינימום כאשר הממשלה רוצה לקבוע מחיר מסויים, שלולא התערבותה היה נקבע ב"שוק החופשי" כנמוך מידיי. הממשלה יכולה לעשות זאת במספר דרכים: לקבוע מכסות יצור )להקשיח את ההיצע( לקנות עודפי יצור. לתת סובסידיה ביצור המוצר את ההשלכות של כל אפשרות נראה בדיון בשאלה 2. סובסידיה רכישת עודפי יצור

104 שאלה 1 בנתוני שאלה 1 בתרגיל 7 א. ממשלה מטילה מס בסך 2.2 ליח'. MC+T MC Q P MC MC+T Q ב. כשעקומת ההיצע ללא שינוי הביקוש משתנה. ביקוש ישן: כעת הצרכנים רואים מחיר יקר יותר בגלל המס, נציב במקום המחיר הישן את המחיר החדש, 2.5+P. ונקבל את הביקוש החדש:

105 ג. גודל השינוי במחיר לצרכן תלוי, כמובן, בגמישות הביקוש. ככל שגמישות הביקוש קשיחה יותר כך נטל המס יוטל ברובו על הצרכן. נתבונן בתרשימים הבאים: כאשר הביקוש גמיש לחלוטין, הטלת המס כלל על המחיר לצרכן. T מקטינה את ההיצע אך לא משפיעה.1 כאשר הביקוש קשיח לחלוטין, הטלת המס הצרכן. במצב זה השינוי במחיר לצרכן הינו מקסימלי. T מקטינה את ההיצע וכל המס נספג ע"י.2

106 כאשר הביקוש וההיצע "רגילים", כלומר בעלי שיפועים שונים מ- ואינסוף, המס יתחלק בין הצרכן ליצרן בהתאם לגמישות..3 הערה: ניתן לנתח השפעת מס או סובסידיה, הן על הביקוש והן על ההיצע, במקרה שלנו הוזז ההיצע לשם נוחות בלבד. ד. אין זה משנה ממי יגבה המס, התוצאה תהיה זהה, הדבר החשוב הוא ההפרש בין המחיר לפני/אחרי הטלת המס. לכן אין זה משנה אם נזיז את עקומת הביקוש או ההיצע.

107 שאלה 2 ממשלה רוצה להבטיח מחיר מינימום לביצה. דרך א': הממשלה קונה את עודפי ההיצע: הממשלה קונה מהיצרנים כמות שבין *Q ל- Q, במחיר,Pm הוצ' הממשלה מסומנות בכתום. דרך ב': הממשלה נותנת סובסידה ליצרני הביצים. הממשלה מסבסדת )S( את ביצים והוצאת הממשלה הינה,S*Q השטח הכתום.

108 ב. מנקודת ראות היצרנים אין כלל הבדל בין התוכניות. בשני המצבים הם מוכרים *Q ביצים במחיר.Pm ניתן לראות שעודף הצרכן זהה בשני המקרים. ג. מנקודת ראות הצרכנים עדיף כמובן את האפשרות השנייה, בה עודף הצרכן גדול יותר. המחיר אותו משלם הצרכן הינו P, והוא נמוך ממחיר המינימום. כמו כן הכמות הנרכשת גדולה יותר. ד. כמובן שהעלויות לממשלה תלויות בגמישות הביקוש. ככך שהביקו גמיש יותר, הוצאות הממשלה על סובסידיה יהיו קטנות יותר. כשהביקוש קשיח, יהיה כדאי לממשלה לקנות ולהשמיד ביצים. ה. רווחת סך המשק: עודף צרכן עודף יצרן הוצאות הממשלה סה"כ? ɳ=1 ɳ<1 ɳ>1 דרך א' - השמדה? ɳ=1 ɳ<1 ɳ>1 דרך ב' - סובסידיה ניתן לראות שכל עוד הביקוש אינו קשיח, עדיפה הסובסידיה. במקרה בו הביקוש קשיח, לא ניתן לדעת איזו תוכנית עדיפה. הערה: כאשר גמישות הביקוש יחידתית, הוצאות הממשלה זהות בשני המצים המתוארים, וזאת בגלל תכונות הגמישות היחידתית. כדי להמחיש זאת נתבונן בתרשים בעמוד הבא.

109 גמישות הביקוש הינה יחידתית ומוענקת סובסידיה לייצור: הוצאת הממשלה בעת מתן סובסידיה, כאמור בחלק הקודם, הינה השטח הכחול והירוק גם יחד.)ACDE( הוצאת הממשלה בעת קניית עודפי ההיצע הינה השטח הצהוב והירוק.)BCFG( נראה שכשהגמישות יחידתית השטחים זהים. כמובן שהשטח הירוק המשותף לשני האפשרויות שווה לעצמו, נותר להראות שהשטח הכחול שווה לשטח הצהוב. מתכונות הגמישות היחידתית אנו יודעים שכל מכפלה של מחיר וכמות )שהיא הוצאת הצרכנים( על עקומת הביקוש הינה זהה, לכן מחיר,Pm*Q =P *Q* כיוון שהשטח הלבן )EIGH( משותף לשניהם הרי שהשטח הכחול והשטח הצהוב זהים.

110 שאלה 3 א. הצגת האפשרויות בדיאגרמה. ב. ג. ד. הצעה א', הטלת מכס על הייבוא, מצמצמת הכי הרבה את היבוא. הצעות א' ו- ג', מעודדות באופן שווה את הייצור המקומי. )המחיר בארץ, בעיני היצרנים גדל ב- 1 ש"ח. הצעה צרכן יצרן שאר הציבור מכס מס קניה סובסידיה שאר הציבור פרטים במשק שלא צורכים גפרורים.

111 שאלה 4 עקומת הביקוש של כל עיר עיר א': עיר ב': מערכת הביקוש שמתקבלת הינה: ( ) { ההיצע נתון ע"י: נשווה ביקוש להיצע ונקבל: 96=P,28=Q.

112 נציב את המחיר )69( בביקוש של כל עיר בנפרד ונמצא כי בעיר א' צורכים 2 יח' ובעיר ב' צורכים 29 יח'. רווחי היצרנים )השטח הירוק( הינם 787. ב. נזכיר את נוסחת הביקוש: η מאחר ועקומות הביקוש לינאריות נשתמש בשיפועיהם בחישוב הגמישויות ונציב את המחיר במשק והכמות של כל עיר או הכמות הכללית בנוסחת הביקוש ונקבל: η η η η ג. הטלת מס בגובה 7 ש"ח ליח'. נזיז את ההיצע אחורה בגובה המס )לשם הנוחות נזיז את ההיצע אך, כאמור, אין חשיבות על מי מטילים את המס, הש"מ שיתקבל יהיה זהה בשתי הדרכים( ונקבל היצע חדש:

113 כעת נשווה את ההיצע החדש למערכת הביקוש, שימו לב ההיצע חותך את הביקוש מעל נקודת השבר, משמעות הדבר שצורכים סיגריות רק בעיר ב'. המחיר שיתקבל הוא 12=P והכמות הנצרכת הינה 2=Q. בעיר א' הפסיקו לצרוך סיגריות ובעיר ב' הכמות ירדה ב- 9 יח'. רווחי היצרנים )השטח הכחול( הינם :4=2/2*(8-4) הכנסות הממשלה ממסים )השטח הכתום( הם: 8=2*4

114 שאלות נוספות שאלה 2 ניזכר בנוסחת הגמישות: η א. כלכלן משרד הביטחון סובר שהגמישות הינה 2, השינוי בכמות המבוקשת הינו 1 יח' נציב את הנתונים במוואת הגמישות ונקבל: η אם נבודד את נגלה שהשינו במחיר צריך להיות 2, וזה גודל הסובסידיה ליח'. המשק מייצר 9 יח' לכן סך הסובסידיה תיהיה:.2*6=12, ב. השינוי במחיר כאמור, מגידול הכמות המיוצרת הינו 2 ש"ח, אם משרד האוצר לא יתן סובסידיה הרי שסך ההתיקרות עבור מוצר X שמשרד הביטחון קונה הוא: 3*2=9,. לכן הצעה זו זולה יותר למשרד. שאלה 3 המחיר בחו"ל בפועל, לאחר מכס יעלה, הכמות המבוקשת בחו"ל לשלדים קטנה, ובכך היצע השלדים בהודו גדל, דבר שגורם לירידה במחירי השלדים בהודו ולכן לגידול בכמות הנמכרת בתוך הודו. ערך היצוא בדולרים תלוי כמובן בגמישות.

115 שאלה 1 תרגיל 2: תחרות לא משוכללת, מונופול להלן הביקוש השבועי לעגבניות במדינת בנדוריה Q = 6-25P כאשר: - P מחיר ק"ג עגבניות בדינרים, - Q כמות העגבנית הנמכרת )בק"ג(. הנח שעגבניות ניתנות לאחסנה במשך שבוע אחד בלבד, שלבנדוריה אין קשרי מסחר עם חו"ל ושאת העגבניות מביאים לשוק פעם אחת בלבד בשבוע. בשבוע מסוים זה היה יבול העגבניות 422 ק"ג. א. הנח שקיימת תחרות חופשית בין מגדלי העגבניות. מה יהיה מחיר העגבניות בשוק ומה תהיה הכמות הנמכרת מהן? הסבר. ב. עתה הנח שהחקלאים מאוגדים באיגוד מגדלי העגבניות ולאיגוד מידע על פונקציות הביקוש. הם שוקלים את האפשרות של השמדת חלק מן היבול. כמה עגבניות כדאי לאיגוד להשמיד? מה תהיה הכמות הנמכרת בשוק ומה יהיה המחיר? הסבר. ג. עתה הנח שלחקלאים יש הוצאות שיווק של 4 דינר לכל ק"ג עגבניות משווק. מה יהיה מחיר העגבניות ומה תהיה הכמות הנמכרת בתנאי חלק א' ובתנאי חלק ב' דלעיל? ד. מי נהנה מהשמדת יבולים ומי סובל מכך בהשוואה למצב של תחרות בענף? שאלה 1: Q = 6 - P mc =.4 Q פונקצית הביקוש למוצר Q היא: עקומת ההוצאות השולית של היצרן Q היא: א. ב. ג. ד. ה. חשב את מחיר Q כאשר הענף תחרותי. חשב את עודף הצרכן ואת עודף היצרן. חשב את מחיר Q כאשר הענף הוא מונופול. גם במקרה זה חשב את עודף הצרכן ואת עודף היצרן. חשב את הפסד הרווחה כאשר הענף נשלט ע"י המונופול. נקבע מחיר מקסימום ל- Q: 12 שקל ליחידה. חשב את מחיר Q כאשר הענף הוא מונופול. מהו מחיר המקסימום הנמוך ביותר שבו יספק המונופול את כל הכמות המבוקשת? שאלה 3: למרות שערך יחידות המוצר הנוספות בעיני הצרכנים גבוה מהעלות השולית הכרוכה בייצורו, המונופול לא ייצר אותן, ולפיכך נגרם עיוות בהקצאת המקורות. נכון/ לא נכון. הסבר. 37

116 שאלה 4 באוניברסיטת בן גוריון נשקלות היום שתי שיטות חליפיות לאספקת שירותי המזון לסטודנטים ולעובדים: מנזה אחת מונופוליסטית שתגבה מחיר כרצונה. מספר רב של מנזות קטנות שיתחרו ביניהן. נדרשתם לעזור להנהלת האוניברסיטה לבחור בין שתי השיטות. לצורך הפשטות הניחו את הנתונים הבאים: המנזות מייצרות רק מוצר אחד אחיד- ארוחה כך שהתחרות היא רק על המחיר. מבנה העלויות של מנזה מונופוליסטית זהה למבנה העלויות של מנזות תחרותיות. בשני המקרים האוניברסיטה מוכרת את דמי הזיכיון במכרז תחרותי כך שבעצם הרווח של היצרנים מתגלגל אליה )הסבירו מדוע(. כל ההכנסות של האוניברסיטה מוחזרות לסטודנטים ולעובדים בצורת שירותי רווחה אחרים. השתמשו במושגים של עודף יצרן, עודף צרכן ועודף חברתי כדי לקבל החלטה. 38

117 שאלות נוספות שאלה 1: שאלה זו דנה בקביעת מחירי המכוניות )מוצר X( ומחיר הצמיגים )מוצר Y(. הנח שמי שקונה מכונית חייב להשתמש אך ורק בצמיגים מסוג Y. הביקוש למכוניות נתון ע"י הפונקציה. X = 1 - P X כאשר: -X כמות המכוניות, -P X מחיר מכונית. ההוצאה השולית למכונית היא 12. כל צרכן שקונה מכונית יקנה בעתיד כמות Y של צמיגים, המתוארת ע"י הפונקציה: Y = 2 - P Y כאשר: Y- כמות הצמיגים, P- Y מחיר הצמיג. ההוצאה השולית לצמיג היא 12. הנח שמי שקונה X אינו מתחשב במחיר Y ולהפך. 1. מה תהיה כמות X ו- Y ומה יהיו מחיריהם. א. בהנחה ששני השווקים תחרותיים. ב. בהנחה שבכל אחד מהשווקים פועל מונופול. 1. בהמשך לסעיף 1- ב' ובהנחה שהמונופול בשוק X ובשוק Y נמצא בידי אותה פירמה, בכמה ישתנה הרווח של הפירמה אם היא תמכור יחידה נוספת של. X שאלה 1: מונופול מייצר Q, כאשר ההוצאה השולית ליחידה היא קבועה ועקומת הביקוש ליניארית. מה ההשפעות של השינויים הבאים על התפוקה, מחיר לצרכן )וליצרן(: א. הטלת מס של 1 שקל ליחידת Q. ב. גידול של 12% במספר הצרכנים )לכולם אותה עקומת ביקוש( ג. הטלת מס של 12% מהמחיר לצרכן. שאלה 3 עקומת הביקוש למוצר X היא לינארית, העלות השולית ליצור X קבועה וזהה אצל כל היצרנים והשוק נמצא בשווי משקל תחרותי. הכמות בשווי משקל היא כל יצרני X להתאגד ולפעול כמונופול. כתוצאה מכך: X והמחיר הוא P. כעת החליטו א. הכמות הנמכרת תהיה X 2/ והמחיר יהיה 2P. ב. הכמות הנמכרת תהיה X 2/ אך לא ניתן לדעת בכמה בדיוק ישתנה המחיר. ג. השינויים בכמות ובמחיר תלויים בגמישות הביקוש. ד. השינוי בכמות תלוי בגמישות הביקוש והמחיר יוכפל. ה. כל התשובות הנ"ל אינן נכונות. 39

118 שאלה 4 חברה מסויימת ערכה סקר עבור בעלי מוניות כדי להעריך את הכנסותיהם הצפויות כפונקציה של תעריף הנסיעה. להלן הנתונים: תעריף )שקלים לק"מ( , הכנסות שבועיות )אלפי שקלים( , מכאן שגמישות עקומת הביקוש לנסיעות במוניות: יחידתית א. אפס ב. אינסופית ג. קטנה מיחידתית כאשר תעריף הנסיעה נמוך מ- 1.2 וגדולה מיחידתית כאשר התעריף גבוה ד. מ- 1.2 גדולה מיחידתית כאשר תעריף הנסיעה נמוך מ- 1.2 וקטנה מיחידתית כאשר התעריף גבוה ה. מ

119 הקדמה תרגיל 9 מונופול - MR פדיון שולי. המונופול לוקח בחשבון את הפדיון השולי מכל יחידת מוצר שהוא מייצר וימשיך לייצר כל עוד,MC>MR כשהפדיון השולי גבוה מהעלות השולית. דבר זה מבטיח למונופול רווח שולי חיובי. נתבונן בתרשים הבא: המונופול יבחר לייצר בנקודה *Q, A, בה הפדיון השולי שווה לעלות השולית. אם יבחר המונופול ליצר עוד יח' ויתקדם לעבר נקודה B, הרי שהעלות השולית שלו בתחום הזה גבוה מהפדיון השולי, דבר שיפחית את רווחי המונופול. לכן המנופול ייצר בנק' *Q A, יחידות, וימכור אותם כמובן, בהתאם לביקוש במשק במחיר *P, מחיר הגבוה כמובן, ממחיר ש"מ תחרותי. # מונופול מייצר בתחום בו גמישות הביקוש גדולה מ- 1 )בערכה המוחלט(. # השטח הצהוב הינו "הפסד הרווחה" למשק כתוצאה מהמונופול. )בדומה ל"נטל המס"( # כשעקומת הביקוש לינארית, עקומת ה- MR תיהיה בעלת שיפוע כפול מעקומת הביקוש. # ניתן לפתור את בעיית המונופול ע"י בניית משוואת הרווח שלו, הצבת הביקוש במחיר, ומקסום.

120 שאלה 1 הביקוש לעגבניות הינו: היצע העגבניות קשיח, וכמות העגבניות הינה: 4=Q. א. תחרות חופשית במשק, נשווה ביקוש להיצע ונקבל שהכמות הנמכרת הינה 44 ק"ג עגבניות והמחיר הינו 8 ש"ח לק"ג. MR ב. כשיש איגוד מונופולי של מגדלי העגבניות: נבנה את הפדיון השולי,)MR( כיוון שהפונקציית ביקוש לינארית, השיפוע של עקומת הינו כפול.

121 אם נשווה את עקומת MR להיצע )44( נקבל מספר שלילי. במצב כזה נבדוק את החיתוך שלה עם ציר ה- X )Q(. עקומת ה- MR נחתכת עם עקומת ההיצע כש- Q=44. )שימו לב עקומת ההיצע שווה ל- 4 עד 44, ואז היא מתקשחת(, דרך נוספת לראות זאת, כל עוד ה- MR חיובית נמשיך לייצר, שכן אם נמקסם את TR )סך הפדיון(, עלינו לגזור את הפונקציה )נקבל )MR ולהשוות ל- 4. נציב את הכמות 44 בעקומת הביקוש ונגלה את המחיר שישלמו הצרכנים, 11. לכן על המגדלים להשמיד 144 ק"ג ל עגבניות. פדיון היצרנים כעת הוא: 36=3*12. ואילו הפדיון הישן )בתחרות משוכללת( היה:.4*8=32 ג.,MC=4 בחלק א' )תחרות משוכללת(, ההיצע החדש נראה כך:

122 ולכן ש"מ נשאר זהה, מחיר 8 ש"ח לק"ג ונמכרים 44 ק"ג של עגבניות. בחלק ב' )מונופול( ש"מ החדש נראה כך: נשווה את MR ל- )(, MC ונקבל: דרך נוספת לפתור בעיית מונופול היא מקסום הרווח: ( ) ד. ע"י גזירת משוואת הרווח והשוואת ל- 4, נקבל תוצאה זהה. בהשוואה לש"מ תחרותי, הצרכן סובל מהשמדת היבולים והיצרנים מרוויחים.

123 שאלה 2 פונקציית ביקוש: Q=6-P פונקציית העלות השולית: mc=.4q א. ש"מ תחרותי נשווה ביקוש להיצע )mc( ונקבל מחיר 11 וכמות )בערך..( עודף צרכן )בכחול(: 918 עודף יצרן )בכתום(: 61 לכן, סך הרווחה: 1181 ב. כאשר הענף הינו מונופול נבנה את משוואת ה- :MR

124 נשווה את משוואת ה- MR למשוואת ההיצע,)MC( נמצא שהכמות הינה 11. הצבת הכמות בביקוש המקורי תראה שהמחיר הינו 1 ש"ח. עודף צרכן )בכחול(: 11 עודף יצרן )בכתום(: 114 לכן, סך הרווחה : 1461 ג. ד. ה. הפסד הרווחה הינו: 223= , שזה בדיוק שטחו של המשולש הירוק. כאשר נקבע מחיר מקסימום, הנמוך ממחיר המונופול, הרי שהמונופול יאלץ למכור במחיר זה. הכמות )ע"י הצבה בביקוש( הינה 4 יח' במחיר 14 ש"ח ליח'. כאשר מחיר המקסימום יהיה מחיר של ש"מ, המונופול יספק את כל הכמות המבוקשת. שכן אם המחיר יהיה נמוך מזה, יהיה עודך ביקוש והמונופול לא ייצר. שאלה 3 הטענה נכונה. מונופול לא מייצר לפי ערך ת"ש, למרות שהיחידה תניב הנאה גדולה יותר לצרכנים מאשר עלותה למונופול, הוא לא ייצר אותה, כיוון שהמונופול מתחשב ברווח שלו בלבד. אכן נגרם עיוות בהקצאת המקורות. שאלה 4 עפ"י המסקנות מהשאלות הקודמות, נראה ששוק תחרותי מביא למקסימום את הרווחה החברתית ולכן נעדיף שוק תחרותי במנזות ולא מונופול.

125 תרגיל 12: השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים שאלה 1: Q = 5P פלדה מיוצרת בשוק תחרותי, כאשר ההיצע הוא: Q = 3, - 5P והביקוש הוא: )Q היא הכמות בטון ו- P הוא המחיר בשקלים(. ייצור פלדה כרוך בזיהום סביבתי עם השלכות בריאותיות. כלכלנים חישבו ומצאו שייצור של כל טון פלדה גורם לעליה בהוצאות הבריאות במשק בסך 122 שקל. א. במצב תחרות וללא התערבות חיצונית, מהו מחיר הפלדה בשוק? מהי הכמות המיוצרת? ב. מהי כמות הפלדה הרצויה מבחינת יעילות כלכלית? ג. מהו הפסד הרווחה הנגרם למשק? כיצד יכול מס מתקן להביא ליעילות? ד. המשרד לאיכות הסביבה דרש לאסור על ייצור הפלדה ולייבא את הכמות הנדרשת מחו"ל. המחיר העולמי של טון פלדה הוא 222 שקלים. האם צעד זה מוצדק מבחינת המשק? שאלה 1: במאחז יש חמש משפחות. התועלת השולית )MB( של כל אחת מהן משירותי שמירה, כפונקציה של מספר שעות השמירה היא: שעה רביעית שעה שלישית שעה שניה שעה ראשונה משפחה א משפחה ב משפחה ג משפחה ד משפחה ה בנוסף נתון כי עלות שעת שמירה למאחז היא 322 לשעה. א. מה מספר שעות השמירה האופטימלי שיש לספק במשק זה? תארו זאת גם בעזרת שרטוט מתאים. ב. מהי רמת הרווחה החברתית המתקבלת בסעיף א'? שאלה 3: 41 הסטודנטים ב "מבוא ל " החליטו לשכור מתרגל שיעזור להם בהכנות לקראת הבחינה. ישנם 22 סטודנטים וכל אחד מהם טוען שמוכן לשלם עד ל- 12 שקלים על שעת התרגול הראשונה, עד ל- 12 שקלים על שעת התרגול השנייה, ועד ל- 2 שקלים על שעת התרגול השלישית. שכר התרגול שדורש המתרגל הוא 122 שקל לכל שעה. א. מהו מספר שעות התרגול האופטימלי מבחינת הסטודנטים? כדי לממן את התרגול, הסטודנטים החליטו שכל אחד מהם יתרום סכום כראות עיניו לקופת הכיתה, ומספר שעות התרגול יקבע לפי הסכום הכולל. )זה לא היה "מבוא לכלכלה" ( התברר כי הסכום שנצבר לא הספיק לכסות אפילו שעת תרגול אחת. לאור כשלון זה, הוחלט בפגישת החירום לחייב כל אחד לשלם עבור התרגול. תומכי ההצעה טענו שתשלום קטן יחסית של כל אחד יוכל לממן את מספר שעות התרגול הרצוי. ג. מהו התשלום המינימלי הנדרש מכל סטודנט?

126 שאלה 4 ומגדלי דבורים המייצרים באמצעותן דבש )Y(. במשק "העוקץ" מגדלי הדרים )X( גידול ההדרים מתבצע על ידי עובדים אך נהנה גם מייצור דבש כיוון שהדבורים עוזרות בהפריית עצי ההדר. גידול הדבש מתבצע רק באמצעות עובדים )L(. במשק כמות נתונה של עובדים. המשק סוחר עם העולם. מחירה של יחידת דבש בעולם הוא 1 ומחיר יחידת פרי הדר היא 1.1. X=LX+.5Y Y=LY פונקציות הייצור בייצור פרי הדר ודבש הן: חלק א' הראו את עקומת התמורה של המשק בין ייצור פרי הדר וייצור דבש בהנחה שיש 122 עובדים 1. במשק המוכנים לעבוד בכל שכר. בשוק תחרותי מה יהיה שכרם של העובדים ואיפה הם יעבדו? מה תהיה נקודת הייצור של 1. המשק? חלק ב' מהי נקודת האם נקודת הייצור שנקבעה בשוק תחרותי היא אופטימלית מבחינת המשק? הייצור האופטימלית שהיה קובע מתכנן מרכזי?.1 מה יכולה להביא לפתרון אופטימלי? שר ההתערבות טוען שסובסידיה ליצרני הדבש 1. גובה הסובסידיה המינימלית שיכולה לפתור את הבעיה? שר ההתחכמות חושב שגם באמצעות מס על יצרני ההדרים ניתן להגיע לאותה תוצאה. 3. הראו מה גובה המס המינימלי שישיג את התוצאה האופטימלית. 42

127 שאלות נוספות שאלה 1 מוצר X הוא מוצר ציבורי המסופק ע"י הממשלה. עלות הייצור של כל יחידת מוצר היא 3. במשק שתי משפחות. P = 24 2Q הביקוש של משפחה א' למוצר הציבורי הוא P = 12 Q והביקוש של משפחה ב' הוא הכמות שתביא את הרווחה החברתית מהמוצר למקסימום היא 11 יח'. א יח'. ב. 12 יח'. ג. 2.2 יח' ד. 11 יח'. ה. שאלה 1 במשק יש שתי קבוצות צרכנים. מוצר X הוא מוצר ציבורי. הממשלה מספקת את המוצר בחינם ועושה זאת באמצעות חברה פרטית שההיצע שלה נתון ע"י הפונקציה P. = 15 + Q הביקוש למוצר X של קבוצה 1 הוא.P = 3 2Q הביקוש של קבוצה 1 למוצר הוא.P = 25 Q א. כמות ההספקה היעילה היא של 12 יחידות X. ב. כמות ההספקה היעילה היא של, יחידות X. ג. כמות ההספקה היעילה גבוהה מ- 12 יחידות X. ד. עודף הצרכן של שתי קבוצות הצרכנים מהספקת המוצר הציבורי זהה ה. תשובות א' ו- ד' נכונות. 3 שאלה הביקוש לסיגריות נתון ע"י הנוסחה. P=1-Q העלות השולית לייצור סיגריה היא. 5 ידוע שכל סיגריה יוצרת נזק סביבתי ובריאותי לאוכלוסיה בסך. 4 אלו מבין הטענות הבאות נכונה: א. היות וסיגריות מזיקות לסביבה, הרווחה במשק תהיה מקסימלית אם יחוקק חוק שאוסר עישון סיגריות לגמרי. ב. הטלת מס בגובה 4 לסיגריה תגדיל את הרווחה ב- 8. ג. הטלת מס בגובה 4 תביא לסטייה משווי משקל תחרותי ולכן תקטין את הרווחה ב-. 8 ד. הטלת מס בגובה 4 לסיגריה תקטין את הנזק הסביבתי ב-. 15 לכן, הרווחה תגדל ב-. 15 ה. כל התשובות הנ"ל אינן נכונות. 43

128 תרגיל 1 השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים הקדמה השפעות חיצוניות כאשר ישנה השפעה חיצונית, הש"מ התחרותי שמתקבל לא בהכרח היעיל ביותר מבחינה חברתית. כדי למצוא את האפשרות היעילה ביותר לחברה עלינו להתייחס להשפעה כמס )אם היא השפעה שלילית( או סובסידיה )אם היא השפעה חיובית(. ובכך הפרטים במשק יראו את "ההשפעה האמיתית" שיש למוצר ובהתאם לכך יחליטו כמה לרכוש ובאיזה מחיר. מוצרים ציבוריים למוצר ציבורי שני מאפיינים עיקריים: באותו מוצר יכולים להשתמש עוד ועוד פרטים מבלי לפגוע ברווחת הפרטים האחרים. העלות השולית של פרט נוסף היא 1. לא ניתן למנוע ממי שלא שילם על המוצר להשתמש בו...2 איך קובעים הקצאה אופטימלית?! בשונה ממוצרים פרטיים בה סכמנו את הביקושים בצורה "אופקית", במוצרים ציבוריים נעשה סכימה "אנכית" ובכך נגלה כמה מוכנים הפרטים לשלם לכל יחידת מוצר. דוגמאות בהמשך התרגיל.

129 שאלה 1 א. ב. נחתוך ביקוש והיצע ונקבל 15=Q,3=P. מבחינת יעילות כלכלית המחיר האמיתי של פלדה הינו 211 ש"ח יותר. נוסיף זאת לפונ' ההיצע ונקבל: ג. ד. נחתוך את ההיצע החדש עם הביקוש ונמצא כי הכמות האידאלית הינה 111 טון פלדה במחיר 11 ש"ח. הפסד הרווחה למשק הינו 1,111. אם נטיל מס בגובה הנזק )211 ליח'( הרווחה הכוללת במשק תגדל ב- 1,111. לא. הרווחה תקטן ותיהיה 2,111 )עודף צרכן בלבד( שאלה 2 במאחז יש חמש משפחות. התועלת השולית )MB( של כל אחת מהן משירותי שמירה, כפונקציה של מספר שעות השמירה היא: שעה ראשונה שעה שניה שעה שלישית שעה רביעית משפחה א משפחה ב משפחה ג משפחה ד משפחה ה סה"כ 81 עלות שעת שמירה למאחז היא 31 לשעה. א. 3 שעות )סך התועלת השולית עולה על העלות השולית(

130 ב. רמת הרווחה המתקבלת )השטח הצהוב בעצם( הינה 81. שאלה 3 א. ב. שאלה 4 באותו אופן שבו ניתחנו את השאלה הקודמת, נבנה מערכת מדרגות של מחיר לכל שעה של תרגול, כאשר שכר התרגול הינו 211 ש"ח, מספר השעות האופטימלי הוא 3. כדי ללמד 3 שעות, נדרש לאסוף 611 ש"ח )3*211(. נחלק את הסכום במספר הסטודנטים )1( ונקבל שכל סטודנט צריך לשלם 2 ש"ח. אמריקאיות. שאלות נוספות